חסידות מודזיץ נוסדה לפני כ-200 שנים ע"י הרה"ק ר' יחזקאל מקוזמיר זי"ע.
אחד מן היסודות עליהם השתית הרבי את החסידות, היא עבודת הנגינה.
הייחודיות של חסידות מודזיץ שעיקר עבודת קודש זו הייתה בידי אדמו"רי החצר למן הרבי הראשון רבי יחזקאל מקוז'מיר זי"ע ועד האדמו"ר הנוכחי רבי חיים שאול טאוב שליט"א, שבעה דורות ברצף מנהיגי החצר מנצחים על עבודת קודש זו, וכיהודה ועוד לקרא נשאו עימם את היוצרים מתוך קהל החסידים. בהם רבי עזריאל דוד פאסטג הי"ד- מחבר הניגון המפורסם אני מאמין ברכבת המוות לטרבלינקה, ורבי יידל קאופמן הי"ד , רבי בן ציון שנקר ז"ל ועוד.
נגינה זו ליוותה ומלווה את קורות עם ישראל בשתי המאות האחרונות בעתות צרה של העם היהודי בכלל מלחמות העולם ובעתות שמחה בתקומת העם היהודי בארץ ישראל כששירת קודש זו היוותה את הפס קול של העם היהודי הן בגולה והן בארץ ישראל.
מפורסמים הניגונים, "מזמור לדוד" שחיבר האדמו"ר רבי ישראל טאוב זי"ע בימי מלחמת העולם הראשונה וכונה בשם "ניגון מחוסרי בית",
וניגונו של האדמו"ר רבי שאול ידידי' זי"ע במהלך מלחמת העולם השנייה על המילים "הבט משמים וראה", והניגון שחיבר בימי בריחתו לוילנא, המכונה "ניגון וילנא", אשר בניגון זה מבטא את כוס התרעלה אשר עובר על עם ישראל, ועל הציפיה להגיע לארץ ישראל, ואכן זכה לעלות לארץ ולהקים בה את קהילתו בתל אביב,
וכ"כ ניגונו של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע על המילים "הודו לה' לרגל שחרור ירושלים.
ניגון "אשת חיל ומזמור לדוד" שמושרים בכל בית יהודי וחוברו על ידי רבי בן ציון שנקר ז"ל
אך עיקרה של נגינה זו הייתה בעבודת הקודש של האדמו"רים בתפילתם ובבקשתם ביתר שאת בימים הנוראים, אז חיברו האדמו"רים יצירות לחלקים ניכרים מהתפילה, ובשאר ימות השנה אם בחגים ואם באירועי שמחה ולהבדיל באירועי עצב.
רבים מנכסי צאן הברזל בשירתו של העם היהודי מגיעים מאותם רגעים נעלים אך הם פרומיל מסך היצירות לאורך שנים אלו.
באופן טבעי רבים מהניגונים נאבדו עקב מחסור בתיעוד זמין ובעקבות מאורעות הזמן ובעיקר חורבן יהדות אירופה,
בהשגחה עליונה בשנים האחרונות מתועדים באופן פרטי חלק מאותם ניגונים,
אלו למען ישמרו לדורות הבאים.
לאור כך שתיעודים אלו חשובים בחשיבות גדולה לעם ישראל, והזמן המכה באופן בלתי הפיך בשימורים אלו, לקחנו על עצמנו לרכז את כל החומר לתעדו לאמצעי הטכנולוגיה הקיימים בימינו, ולהציל את היצירה המוזיקאלית בת אלפי השירים הגדולה בעם היהודי,
לשם כך נדרשים מאמצים רבים, ושעות אין ספור, לאסיפת אותם חומרים, ריכוזם בדיקת אימות הניגון, מי חיברו, באיזה שנה, ובאיזה מאורע, ועל איזה פיוט או זמר חובר.
בשלב שלאחר עבודה מאומצת זו אנו מנגישים אל הציבור את אותם הניגונים המתועדים, בהקלטות אולפניות של מקהלות מקצועיות ומשובחות. או בכלי נגינה ובכלי נשיפה, חלקם על זמירות שבת, וחלקם על פיוטי הימים הנוראים, ובחלקם באופן אוסף כללי, וגם בסדרת נעימות.
