בעל המנגן החסידי המפורסם מטביע החותם על טוהר קדושת  הנגינה החסידית בדורנו.

הרה"ח ר' בן ציון שנקר נולד בשנת תרפ"ה לאביו הרה"ח ר' מרדכי שנקר, שהיגר עוד בשנת תרפ"א מפולין לארה"ב.בן ציון שנקר

בגבורת נפש עצומה שמר אביו ר' מרדכי באותם ימים על חותמו היהודי לבל יועם זוהרו בכהו זה, כאשר עקב התעקשותו שלא לעבוד ביום השבת פוטר מעבודתו פעם אחר פעם.

בהיות ר' בן ציון כבן חמש שנים, שלחו אביו ללמוד בתלמוד תורה 'תורה ודעת', שעמד תחת ניהולו של מקים עולה של תורה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל ושהייתה הישיבה היחידה באותה העת שלא שינתה כקוצו של יוד מדרך החינוך המסורה כפי שהתקיימה במדינות מזרח אירופה.

מאוחר יותר, המשיך את לימודיו במתיבתא 'תורה ודעת' כאשר הוא חוסה בצילם של הגאונים רבי שרגא פייבל מנדלוביץ ורבי אברהם פאם זצ"ל מהם קנה תורה ויר"ש ורכש את השקפתו התורנית והם היו עבורו אבני הדרך בתחילת חייו כאשר אינו פונה ימין או שמאל ללא הנחייתם.

בתחילת שנת תש"א, עת קדרו שמי אירופה עם פרוץ השואה האיומה, הגיע מרן ה'אמרי שאול' ממודז'יץ זי"ע לאמריקה כפליט, ותיכף לאחר בואו השתקע בווילאמסבורג שבניו יורק, מני אז נפתח פרק חדש בחייו של ר' בן ציון עת נקשר ברבו בעל ה'אמרי שאול' בעוז ותעצומות בקשר בל ינתק.

הופעותיו בבית מדרשו של מרן ה'אמרי שאול' שהחלו כביקורים, הפכו בתוך תקופה קצרה לתבערה של אהבה לכל תורתו, משנתו ונגינתו, כאשר פעם אחת אף התבטא לפני שנים ספורות בפני כותב השורות:   דע לך, שאיני יכול לחשוב כלל כיצד הייתי נראה ללא שהכרתי את הרבי, אמנם יהודי ירא וחרד הייתי, אך 'הרבי' שינה את כל חיי והעלני על דרך חדשה…

כעבור תקופה התחבר בידידות נפש עם הרה"צ רבי משה וולפסון שליט"א שלמד אף הוא במתיבתא תורה ודעת, ויחדיו התקשרו בקשר בל ינתק ברבם מרן ה'אמרי שאול' שלא זז מחבבם, כאשר ר' בן ציון כותב מכל אוצרות הנגינה ששמע מהרבי, ואילו הרה"צ רבי משה וולפסון רשם בעטו את דברי תורתו שהתפרסמו באותם הימים.

על הקשר העצום שהיה לשניהם לרבי, ניתן מעט ללמוד מתוך ציטוט ממכתב ששלח רבי משה וולפסון לר' בן ציון לאחר פטירת מרן ה'אמרי שאול' וז"ל: מסתמא קבעת איזה לימוד או ענין לעילוי נשמת רבינו ז"ל הגם שאינו צריך לזה כי זכות הרבים תלוי' בו, מ"מ יש הרבה תועלת לחסיד שמשתדל לטובת רבו ממה שמשיג רבו תועלת ממנו.

יש ענין גדול ונפלא כשתטבול במקווה אחרי שהשלמת חוק מספר טבילותיך, שתטבול פעם אחת למרן רבינו ז"ל והרבה אדמורי"ם גדולים ציוו כן לחסידיהם.

במשך שבע שנים למן תש"א ועד סוף תש"ז לא זזה ידו של ר' בן ציון מרבו מרן ה'אמרי שאול' וממנו שמע דברות קודש וניגונים אין ספור מאוצרו הטהור ומאוצר אבותיו הקדושים זי"ע, וזאת לצד אלפי מעשיות והנהגות קודש שהתרחשו בחצר בית מודז'יץ, כאשר ר' בן ציון בזיכרונו הגאוני כותבם לכדי יריעה ארוכה ובלתי נגמרת של אוצרות רוחם של צדיקי בית מודז'יץ לצד חסידי קמאי שישבו ראשונה במלכות בימי ההוד והתפארת בפולין של טרום המלחמה הנוראה.

מאוחר יותר, כאשר לאחר המלחמה החלו שרידים אודים מוצלים של חסידים להופיע בשערי אמריקה, היה ר' בן ציון שומע אף מהם עוד ועוד ניגונים וזיכרונות מחצר הקודש, תהלוכותיה והנהגותיה מהשטיבלעך השונים ומנסיעותיהם לרבי, כאשר ר' בן ציון קולטם במוחו וחורטם היטב על לוח ליבו.

רק בשנים האחרונות, ניתן היה לעמוד על הכמויות העצומות של החומר, שהצטברו אצל ר' בן ציון בדמות אלפי תקליטי שמע, וכן חומר שלא יסולא בפז בדמות מאות שעות של 'ראיונות' שנערכו עמו, הן מטעם מכון 'גנזי דורות ראשונים' שעוסק בתיעוד מורשת בית מודז'יץ, וכן על ידי המכון ל'שימור ותיעוד ניגוני חצר הקודש מודז'יץ'

את חותמו על הנגינה החסידית בכלל, בראשית יציאתה אל העולם המשוכלל של ימינו, החל באותם ימי ראשית בשנת תשט"ז, כאשר יהודי אחד ניגש אליו ביום מן הימים בשטיבל של מודז'יץ ושאלו מדוע שלא יעלה מנגינתה המופלאה של חסידות מודז'יץ על גבי תקליטי שמע ובכך לזכות את הכלל וללא שיזדקקו צעירי בני ישראל לקחת מן המוזיקה הזולה שהרחוב מציע.

בתחילה נשמע היה כל הרעיון הזה כמוזר ביותר. 'נגינה חסידית שורשית' על גבי תקליט שיימכר בחוצות, מאן דכר שמיה, הייעשה כדבר הזה, אך לאחר בקשות חוזרות ונשנות, שיגר את ר' עקיבא בסר שבדיוק ביקר באותם הימים בארץ ישראל, על מנת שיכנס בקודש פנימה אצל הרבי מרן ה'אמרי אש' כדת מה לעשות.

מרן ה'אמרי אש' שהופתע בתחילה מן השאלה, ביקש מספר ימים להרהר בדבר, ולאחר מספר ימים, כאשר נאמר לו שלא יועם הניגון אף כמלא נימה, מן הקדושה הנעימה והניחוח המקוריים והשורשיים, נתן את ברכתו לרעיון, ומכאן צמח ובא לחלל העולם היהודי, התקליט החסידי הראשון.

השפעה עצומה חוללה אופי נגינתו על דורות המוזיקה החסידית שבאה בעקבותיו, וחותם בל ימחה רשם על בעלי מנגנים מכל החצרות החסידיות שבאו ללקט פירורים משולחנו, ורבים מהם מעידים, שר' בן ציון מהווה עבורם מצפן ומורה דרך, לכללות זמירות הנגינה החסידית, להיכן צריכה היא להגיע, ומהיכן אסור לה לנטות.

מן הראוי היה לייחד יריעה נפרדת למאות ניגונים שאותם הלחין בעצמו במשך שנות חייו, מאז היותו צעיר לימים ממש כבן חמש עשרה בלבד, כאשר ברבות הימים, הפכו רבים מהם לנכסי צאן ברזל בכל קהילות העם היהודי, כ'אשת חיל' שמושר מידי ליל שבת, 'מזמור לדוד', 'ישיש עליך', 'הטוב כי לא חלו רחמיך' ועוד ועוד, אשר אי אפשר לפרטם כי רבים הם.   

במהלך כל השנים היה בית החסידים דמודז'יץ שברח' קוני איילנד אווניו שבפלטבוש, לבית המדרש המרכזי שאליו באו מאות חסידים ואנשי מעשה עם עמך בית ישראל מכל שכבות הציבור, מידי כינוס או התוועדות חסידים בימי יארצייט וכדומה, על מנת לשמוע אל הרינה והתפילה כפי שהשתפכו במתיקות שאין דומה לה מפי נעים זמירות, כאשר הללו היו שוכחים מעולם ומלואו בהיסחפם על גלי הניגון הרחק משגרת החולין האמריקאית, אל עולם שכולו זוך וטוהר והתדבקות בחי החיים.

בשנים האחרונות, החלו מקורביו לארגן עבורו במועדים שונים כימי חול המועד וכדומה, התוועדויות חסידים ברוב שיר ושבח בהשתתפות קהל רב, כאשר ר' בן ציון מעלה את זיכרונו ומספר בדרכו הייחודית לפני כל ניגון את ההיסטוריה שלו, מתי חובר, כיצד ומדוע וכו', ורק אז היה מזמרו, כאשר הקהל כולו מלווהו בקולות שניים ושלישיים, וכל זאת במשך שעות ארוכות ללא שאי מי ינוע ממקומו מרוב רגש ומתיקות השעה.

כאמור לעיל, אוצרות נגינתה של חסידות מודז'יץ, שנאגרו בארכיונו העצום, הובאו במסגרת מבצע מורכב שערך ר' דוד זעירא לפני מספר שנים, ומאז ממירים אותן חברי ה'מכון לשימור ותיעוד', בזה אחר זה בקבצי שמע בעזרת מכשור טכנולוגי משוכלל, כאשר לכל אחד מהם מצורף שם מחברו לצד סיפורו האישי, כפי שנשמע מפי ר' בן ציון בעצמו. אך גם כיום, לאחר מספר שנים של עבודה, עדיין לא הספיקו לקטלג ולסדר אף לא מחצית מן האוצר העצום שהביאו אז, ועוד מוקדם מלספר את כל אשר הם מכילים.

כמו"כ, אף מאות רבות של זיכרונות קודש, נלקטו אחת לאחת בדמותו של ספר בן שני כרכים עבי כרס אשר בעצם ימים אלו קורם עור וגידים, על מרן ה'אמרי שאול' זי"ע.

עם פטירתו של האי גברא יקירא, אבדה חסידות מודז'יץ בפרט והעולם היהודי בכלל, דמות של חסיד אמת, שרישומו חרג בהרבה מגבולות קהילתו, והרי המה חקוקים בתוכיות שדרתה של המוזיקה החסידית המקורית לדורות עולם.

 

Top