אחד מיודעי הנגן הנערצים ביותר בחסידות מודז'יץ, היה ללא ספק ר' יעקב – יענק'ל ראדעמער, שמקום לידתו היה בעיר ראדום, אך במשך מרבית שנות חייו התגורר בווארשא הבירה, שם כינוהו החסידים בחיבה –  יענק'ל ראדעמער על שם עיר הולדתו.

איש אשר לא ימוש מתוך האהל היה ר' יענק'ל, ששימש כגבאי וכאיש שעל העדה בשטיבעל שברח' טוורדא 16 שבווארשא, ולמרות שעני מרוד היה, בכל זאת התפרסמה אישיותו כחסיד שהכל בו, שאין לו בעולמו אלא תורה ונגינה, אותם רכש אצל רבו מרן ה'דברי ישראל' זי"ע.

הספר מר מ. ש. גשורי תיארו בספר 'נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה': תרומה נכרת לנגינת מודז'יץ בשחר נעוריה נתן ר' יעקב רדומר, שעמד אף הוא במרכז ההתעניינות של החצר והחסידים. דרך יצירתו דמתה לזו של ר' יודל קויפמאן, כאילו היו אחים תאומים בנגינה.

מצבו הכלכלי הרע לא הפריע לו לעסוק בצירופי צלילים. הוא היה עני ואביון גדול, אבל מכובד על הבריות בגלל גדלותו בתורה… הוא היה המעיין הגדול ביותר של ניגוני הרבי.

…ידע לייצר ניגונים, רובם ניגוני מוסר, כבדי הגות, בני חמש, שש ושמונה בבות, ובמלאכת מחשבת שבהן, ניכר היה שמטפל בהם בעל כשרון, השומר בעקביות על הרעיון המרכזי של הניגון שלא יטושטש בשפע התנועות והמשפטים הבאים, כפועל יוצא מהתפתחות והתעמקות…

קרוב למאה שנים חלפו מאז הלך ר' יעקב ראדעמער לבית עולמו, אך זוהרם הייחודי של ניגוניו לא הוכהה בכהו זה, ועד לימינו מושרים הם בהתלהבות רבה בידי רבוה"ק לבית מודז'יץ, וכן בבתי החסידים השונים, כששמו ושמע ניגוניו נישאים בהערצה בפי כל.

Top