ויהי בימי אחשוורוש מלך פרס ערך מסיבה גדולה, שנמשכה ששה חודשים רצופים. מסיבה זו חותמת את השנה השלישית למלכותו. ושתי המלכה, עורכת במקביל משתה לנשים, מסרבת

משה רבינו ממשיך לומר לבני ישראל שלאחר שיבואו עליהם הדברים הללו ותגלו מן הארץ, עתיד להיות שתהרהרו בתשובה בהיותכם בין הגויים, תשובו אל ה' ותשמעו

כתוב בספרים הקדושים שהסעודה השלישית היא זמן גדול ורוחני מאוד, ובו מתגלה הרצון האמיתי של האדם, ובזמן הזה אדם יכול לקבל על עצמו קבלות טובות

האדמורי"ם לבית מודזיץ קוזמיר וזוולין היו מחברים ניגונים חדשים לכבוד הימים הנוראים על קטעי תפילה שונים, אחד מקטעי התפילה הוא מכלכל חיים בחסד, שבו משבחים

מזמור שיר חנוכת הבית הוא מזמור המופיע כפרק ל' בספר תהילים והוא מיוחס לדוד המלך ויועד לשירה בזמן שנבנה בית המקדש הראשון שנבנה בסופו של דבר על ידי בנו שלמה

האדם הפרטי אשר רוצה להביא קרבן תודה לבית המקדש לאחר שיצא מאפילה לאורה ובא ומשבח את בורא עולם והמשך המזמור מתאר את רצונו של המשורר

הפיוטים הנאמרים בסדר הזמירות למוצאי שבת חוברו על ידי פייטנים שונים, חלקם ידועים, אחרים בלתי ידועים, ושמם נודע רק ע"פ סימון בראשי הבתים, ויש שאין

הזמר חי השם וברוך צורי אשר חברו חיים יצחק וחתום בראשי תיבות בחרוזים ובו מהלל את ה' על רוב טובתו וחסדו, ונושא תפילה על העתיד

בקבלת שבת לאחר אמירת לכה דודי ובואי בשלום אומרים מזמור שיר ליום השבת שהוא פרק צב בתהילים והוא מנהג קדום מאוד, כמו שמזכיר השואל בתשובות

הגמ' במסכת ראש השנה אומרת, אמר הקב"ה, אמרו לפני מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות בכדי שתמליכוני עליכם, זכרונות בכדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר, וקבעו

בכל יום אנו עומדים בתפילת העמידה שלש פעמים בוקר צהרים וערב ואומרים בברכה שניה אתה גבור וכו' מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים, ברכה

האר"י הקדוש חבר שלש קטעי זמירות לשלת סעודות השבת, בסעודת ליל שבת נהוג בקהילות החסידים וכן מנהג האדמורי"ם ממודזיץ קאזמיר וזוולין לזמר זמר זה לאחר

מהות השבת יום שכולו רוחניות מנוחה וקדושה לעמך נתת, כתוב בספרים הקדושים שהסעודה השלישית היא זמן גדול ורוחני מאוד, ובו מתגלה הרצון האמיתי של האדם,

בכל ליל שבת מקובל בבתי ישראל לזמר את זמירות שבת וביניהם יש את הזמר י-ה ריבון  עלם שחובר ע"י רבי ישראל נג'ארה זצ"ל, ושמו חתום

מידי ליל שבת בסעודת שבת אנו שרים זמירות שבת ואנו מתרפקים לבנין בית המקדש בזמר כל מקדש שביעי שחברו רבי משה בן קלונימוס ושמו חתום

בשבת קודש לאחר ההתעלות והודאה לבורא עולם בתפילת נשמת בה מודה כל יחיד ויחיד על האברים שנתת בי ורוח ונשמה שנפחת באפינו הן הם יודו

נצטוינו כי תבנה בית חדש לעשות מעקה לגג שלא יפול הנופל ממנו, ואם לא בנה מעקה עובר על לאו, כמו כן צריך לסלק מביתו כל

דיני הקרבנות נאמרו לאחר שנצטוו ישראל לאבד את כל אלוהי העמים, הוזהרו שבעבודת הקרבנות בביהמ"ק אינו כקרבנות הגויים אשר מקריבים בכל מקום, אלא יקריבו רק