האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר

האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע נולד בשנת תקל"ב בעיר פלונסק שבפולין. עוד בשחר נעוריו נתברך בכישרונות עילויים ובקדושה נשגבה. רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מהאניפולי בירכוהו כשעברו דרך פלונסק [בעת שערכו גלות] שיהיה מנהיג בישראל.

בית הכנסת בקוזמיר
בית הכנסת בקוזמיר

בצעירותו הרבה רבי יחזקאל להסתופף בצלם של צדיקי הדור, רבי יעקב יצחק ה"חוזה" מלובלין, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק ה"יהודי הקדוש" מפרשיסחא.

לאחר הסתלקותם של צדיקי הדור הזה, היה לחסידו המובהק של רבי שמואל מקארוב ונחשב לבחיר החסידים. עם פטירת רבו זה, קיבל את מרותו של רבי יצחק מוונגרוב – יורשו המוצהר של רבי שמואל מקארוב, שלא האריך ימים. רבי שמואל מקארוב ורבי יצחק מוונגרוב ראו ברבי יחזקאל את ממשיכם והם הכינו והכשירו אותו להיות ממלא מקומם, כפי שהתבטא פעם רבי יחזקאל בעצמו כי כאשר סמכו אותו רבי שמואל מקארוב ורבי יצחק מוונגרוב, שפכו בתוכו חכמה ורוח הקודש כמו שממלאים חבית, ונעשה מלא חכמה, וכל דבר שהיה רוצה היה מוצא בתורה..

לאחר פטירת רבותיו אלו, נסע רבי יחזקאל מספר פעמים – אף בהיותו כבר לאדמו"ר – לרבי בונים מפרשיסחא שקבלו באהבה רבה ובחיבה גלויה.

לפרנסתו עסק במסחר, היתה לו חנות קטנה לצרכי סנדלרות אותה ניהלה זוגתו הרבנית, ורבי יחזקאל הקדיש את זמנו לתורה ולחסידות. פעמים רבות כשהיו מגיעים קונים לקנות סחורה מחנותו, היה אומר להם" 'למה אינכם הולכים לקנות אצל שאר הסוחרים? הלא גם הם צריכים פרנסה. הנהגתו בחסידות עוררה את התנגדות הציבור וראשי הקהל בפלונסק – שטרם היתה לעיר חסידית – והוא שבע מרורים במיוחד על שהעז לומר 'הלל' בליל פסח, ובעקבות כך נאלץ לעזוב את העיר ולעבור לעיירה שעננה שבמחוז ראדום. יש המספרים שלאחר פטירת רבותיו התיישב בעיר טשפלב הסמוכה לאילשה, אולם עד מהרה הוא גורש משם בגלל האמרת המחירים שנגרמה בשל הזרימה הבלתי פוסקת של חסידים לרבי יחזקאל, אז התיישב ר' יחזקאל בקוזמיר, בה זכה לתמיכה רבה מצד סוחרי התבואה והעצים.

מתקפ"ז היה לאדמו"ר. משנתפרסם עבר לעיירה קוזמיר ועל שמה נקראו גם חסידיו. עד מהרה נהרו אליו חסידים רבים ובהם כאלה שהיו לאחר מכן מגדולי הצדיקים בפולין כמו רבי יוסף ברוך ה"יהודי הטוב" מניישטאט, רבי שלמה מראדומסק, רבי עמנואל מפשדבורז, רבי נתן דוד משידלובצא, רבי חיים אלעזר וואקס – הרב מפיוטרקוב וקאליש, רבי ישראל יצחק מראדושיץ, רבי יעקב מויאדמה, רבי ישראל מאיר הכהן – מרבני וורשה, רבי נתן שפיגלגלאס – מגאוני וורשה.

רבי יחזקאל נסתלק בהיותו בן שמונים וארבע – גיל מופלג ביחס לאותו הזמן – ביום י"ז שבט תרט"ז ומדי שנה היו נוהרים המונים להשתטח על קברו ולבקש רחמים.

לכבודו של רבי יחזקאל הקדישה מלכות פולין את בית מקום משכנו למקום כבוד והיסטורי, ועמד עוד עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ואנשים רבים באו לראות את ביתו. מכתבי רשמיהם של המבקרים ניתן להתרשם כי העוני והדלות שררו בביתו.

דברי תורתו התפרסמו בספרים 'דברי ישראל', 'נחמד מזהב', 'תורת יחזקאל', 'מאמר יחזקאל' ועוד מאמרים רבים מתורתו מפוזרים בספרים וקבצים רבים.

בניו: רבי שמואל אליהו מזוואלין, רבי דוד צבי מניישטאט, רבי חיים מקוזמיר, רבי אפרים בשעננה. רבי יחזקאל התבטא פעם בנוגע לבניו ואמר: 'איך האב פיער כשר'ע ציצית [יש לי ארבע ציציות כשרות].

Top