קטע הפיוט בתפילת מוסף של ראש השנה קודם ברכת מלכיות זכרונות ושופרות, וביוה"פ קודם סדר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים,

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו

ופירושו אייחל ואצפה לאל, אתפלל לפניו, אבקש ממנו. אבקש ממנו שיערוך את תפילתי על לשוני כראוי, שישים בפי את המלים הנכונות.

פיוט קצר זה הוא פיוט מקדים, שבאמצעותו נוטל שליח הציבור רשות מה' לפתוח בתפילה. 'הקדמה' זו מבשרת כי הגיע חלקה המרכזי של תפילה זו, שבה ישולבו תקיעות השופר. לקראת אמירת הפיוט פותחים את ארון הקודש, והקהל עומד על רגליו.
מיד לאחריו נאמרים באותו לחן פסוקים, המבטאים את תודעת המתפלל קודם שהוא פותח פיו בתפילה. המתפלל מכיר באחריותו המוגבלת אף על תפילתו שלו
הפיוט 'אוחילה לאל', וכמו 'הנני העני ממעש', שמתוכנם ניכר כי הם יועדו דווקא לשליחו של הציבור. כאן מעידה על כך השורה 'אשר בקהל עם אשירה עוזו'. ואכן על פיוט זה כתב אבודרהם, שמסיבה זו המתפלל יחידי אינו אומר את הפיוט.

המתעד הרב אברהם טיילור שהינו בעל תפילה ובעל מנגן שר קטע זה על ניגון שחיבר האדמו"ר רבי ישראל דן זי"ע בימים הנוראים בשנת תשס"ג.

2. הניגון השני על קטע התפילה וכל מאמינים, הפיוט כתוב על פי אקרוסטיכון אלפביתי כפול. כל אחת מאותיות האלף בית מופיעה פעמיים: פעם אחת בתיאור שבחו של ה' ופעם שנייה לאחר המילים "וכל מאמינים שהוא" בתחילת שבח נוסף של ה'. הפיוט אינו מחורז.

הפיוט מתאר את גודלו ומידותיו של ה'. הוא מלא בתיאורי מידות ה' וכוחו שלקוחים מהתנ"ך וכן טוען שכל העולם מאמינים בכוחו ומידותיו. העובדה שמידותיו של ה' מופיעות בכל האותיות מבטאת את שלמותו של הא-ל. המידות של הא-ל המופיעות בפיוט הן גם מידות דין וגם מידות רחמים.

המתעד שר קטע תפילה זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע בשנים שקדמו לשואה.

3. הניגון השלישי על קטע התפילה מלך עליון פיוט הנאמר בעמידה, בתפילת מוסף של הימים הנוראים, עם פתיחת ארון הקדש, הפיוט מעמיד כנגד כל מחרוזת הנפתחת במלים 'מלך עליון', ובה שלושה ביטויים לגדולת ה' הפותחים באותה אות, מחרוזת הנפתחת במלים 'מלך אביון', ובה שלושה ביטויים לשפלותו של מלך בשר ודם, הפותחים באות העוקבת לפי סדר הא"ב, וכך לסירוגין מחרוזת העוסקת במלך העליון ומחרוזת שעניינה מלך אביון. מחרוזות המלך העליון מסתיימות במלים 'לעדי עד ימלוך', וכנגדן אלו המתארות את המלך האביון נחתמות בשאלה הרטורית 'עד מתי ימלוך?'.
   

המתעד שר קטע תפילה זה בניגון שחובר ע"י האדמור רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע בימים הנוראים תרפ"ג על קטע התפילה אין קצבה לשנותך.

4. שלושת הניגונים הנוספים על קטע התפילה ארשת שפתינו יערב לפניך, פיוט קצר קדום זה מושר בחזרה של תפילת מוסף של ראש השנה. הוא נאמר לאחר כל אחד ממחזורי תקיעות השופר החותמות כל אחד משלושת ה'סדרים' המיוחדים לתפילת מוסף של ראש השנה: 'מלכויות' 'זכרונות' ו'שופרות'. 

פירוש קטע זה מבטא שפתותינו יהיה נעים ומתוק ושתקבל ברצון את תפילותינו.

המתעד תיעד בניגון הראשון ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע בימים הנוראים תרע"ט. הניגון השני תיעד את ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע והובא בתווי וילנא, והניגון השלישי חובר ע"י האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א בימים הנוראים תשס"ז.

ותקבל ברחמים וברצון סדר מלכויותינו.