תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר

בסעודות שבת ויו"ט קודם ברכת המזון נהגו לזמר פרק קכז בתהילים שיר המעלות בשוב ה' וגו', בהמשך הפרק נאמר הפסוק 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו' פסוק

בשבת קודש בתפילת שחרית בברכת יוצר אור מופיע קטע התפילה אשר מושר ברוב קהילות ישראל א-ל אדון על כל המעשים אשר מביע דברי שבח לא-ל,

ארבע פרשיות הן פרשיות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות  לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים על שם הפרשות:

נעים זמירות ישראל דוד המך מסיים את ספר התהילים בפרק ק"נ אשר מתחיל בהללוי-ה הללו א-ל בקודשו, הללו ספרו ושבחו לבורא עולם שהוא בורא העולם,

ביום כיפור אנו אומרים וידוי בכל חמשת תפילות היום, במעבר בין אשמנו לעל חטא אומרים  סלח לנו מחל לנו כפר לנו, ואח"כ ולאחריו הדימויים של

בתפילת מוסף של ראש השנה וביום הכיפורים בכל התפילות מופיע קטע התפילה חמול על מעשיך ותשמח במעשה ידיך, ופי' רחם על ברואיך, ותשמח במעשה ידיך

בפרק כ"ג בספר תהילים אשר חברו נעים זמירות ישראל דוד המלך מוזכר הפסוק אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חייוגו', דוד המלך מבקש מבורא עולם

הגמרא במסכת שבת דף קי"ט אומרת, רבי חנינא מיעטף וקאי (היה מתעטף ועומד) אפניא דמעלי שבתא (בערב שבת), אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי

הפיוט אנעים זמירות עוסק בתיאורים של הבורא על ידי דימויים וכינויים שונים שהופיעו בתנ"ך ובספרות חז"ל, ומדגיש כי דימויים אלו אף שיש בהם תיאור כביכול

פרק ק"נ המסיים את ספר התהילים אשר חיבר דוד מלך ישראל, מתחיל בהללוי-ה הללו א-ל בקודשו, הללו ספרו ושבחו לבורא עולם שהוא בורא העולם, את

כתב של"ה, שבכל סעודה יאמר "על נהרות בבל" ובשבת, וכן בימים שאין אומרים בהם תחנון, יאמר "שיר המעלות בשוב ה'" וגו'. זה המקור לאמירת על

האר"י הקדוש חיבר את הזמר אסדר לסעודתא לפני קידוש היום בשבת בבוקר, וכתב הגאון היעב"ץ על זמירות האר"י וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז –

כתב הגאון היעב"ץ על הזמר אסדר לסעודתא שחיברו האר"י הקדוש "וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז"– שמא דמריה עליה, ובזמר זה מבטא, אסדר ואערוך לסעודת

על הזמר אסדר לסעודתא שחיברו האר"י הקדוש וחתם את שמו בראשי החרוזים,וכתב הגאון היעב"ץ על זמירות האר"י וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז – שמא

בגמ' במסכת שבת בפרק כל כתבי מובא, ואמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאין צריך אלא לכזית, ומבאר שם

מובא בראשונים בספר אור זרוע בשם רבי יוסף טוב עלם, ראיתי בתשובת הגאונים על ענין סעודת מלוה מלכה שהיא כמלווה את המלך שיוצא מן העיר,

השבת היא עונג הנשמות כדברי האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין זצ"ל בזמר שחיבר י-ה אכסוף, וכך אנו בשבת מהלכים בעולם אחר שכולו עונג רוחני וכל