שיר הכבוד אותו נהוג לומר בכל שבת אחרי תפילת מוסף פותח באנעים זמירות, האדמורי"ם לבית מוד'יץ קוזמיר וזוולין לא זמרו זמר זה בכל שבת אלא רק בימים הנוראים קודם תפילת שחרית. הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים,
המתעד הרב אברהם בקנרוט הידוע כמסרן מקצועי ובעל מנגן מתעד קטע זה בניגונו של המלחין לבית מודז'יץ רבי בן ציון שנקר ז"ל.
הניגון השני מתוך ההלל הודו לה' כי טוב כי לעולם מתעד הרב לרנר בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידיה זצ"ל ממודז'יץ
הניגון השלישי מעין עולם הבא פיוט זה מושר בליל שבת, ויש השרים את הבית האחרון בנפרד, בלחן לעצמו. הפיוט עוסק בתענוגות הגשמיים של השבת – המאכלים, לבושי השבת והשינה. לצד התענוגות מזכיר המשורר גם את הלכות השבת – האיסור לעשות בה כל מלאכה, המתעד הרב אברהם בקנרוט שר קטע זה בניגונו של המלחין לבית מודז'יץ רבי בן ציון שנקר ז"ל.
הניגון הרביעי מזמור לדוד, מזמור מבטא את האמונה כי ה' משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, ולהדבק בו. המתעד הרב לרנר שר ניגון זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זצ"ל ממודז'יץ
הניגון החמישי א-ל אדון הנאמר בתפילת יוצר בשבת הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת התלמוד. המתעד הרב לרנר שר ניגון זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זצ"ל ממודז'יץ לכבוד הימים הנוראים.
הניגון השישי על זמר שבת שבת היום לה' אשר בו מתואר תענוגי השבת, ונהגו לזמרו בסעודה השלישית, המתעד הרב לרנר שר ניגון זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידיה זצ"ל ממודז'יץ
הניגון השביעי זמר המבדיל בין קודש לחול שמזמרים אותו מיד אחר ההבדלה במוצ"ש, זהות מחבר הפיוט אינו ידועה. המתעד הרב לרנר שר ניגון זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידיה זצ"ל ממודז'יץ
