כתב בספר 'כל בו' על המנהג העתיק שביו"ט מתחיל החזן מהא-ל בתעצומות עוזך, וכתב שזה כנגד הימים טובים, הא-ל בתעצומות עוזך כנגד מתן תורה שהתורה נקראת עוז, הגדול בכבוד שמך כנגד סוכות, הגיבור כנגד חג הפסח לפי שנגלה על הים כגיבור, לאחר תפילת נשמת מסיימים הקהל וכל קרבי את שם קודשו, ואז עולה החזן ומתחיל לזמר הא-ל בתעצומות עוזך בנעימה מיוחדת ומרגשת של ימים טובים, נוסח זה המתועד כאן זה הנוסח שהתנגן בבתי מדרשם של אדמור"י מודז'יץ וקוזמיר וזוולין בפולין שקודם המלחמה ועד ימינו אנו, בשונה מימים נוראים שבהם האדמורי"ם עצמם שימשו כשליחי ציבור, שונה הדבר בימים טובים שבהם ניגשים החסידים בעלי מנגנים שקולם ערב,
בתיעוד זה שמבוצע ע"י הבעל תפילה הרב עזריאל לרנר הי"ו שעמד מצעירותו וינק את ההדגשים ואת נועם תפילת החגים, שנשמעו מידי חג ע"י הבעלי תפילה והבעלי מנגנים הרה"ח רבי משה לרנר ז"ל והרה"ח איצה ליפא פישביין ז"ל שהמשיך נוסח זה ע"פ מה ששמע את אביו הרה"ח יהושע פישביין ז"ל בפולין, הרה"ח בנימין דוידזון מבני ברק ז"ל שאביו הרה"ח ישראל מרדכי שימש בקאפלע של הרבי רבי שאול ידידי' זי"ע בפולין.
תפילת יו"ט שביעי של פסח שחל בשבת היא התפילה הארוכה ביותר של שלושת הרגלים גם שילוב ניגוני תפילת יו"ט ושילוב ניגוני שבת ותוספת ניגון על פיוט יום ליבשה לפני תפילת העמידה, ותוספת יוצרות שנאמרים בתפילת חזרה.
דבר נוסף מאפיין את תפילת החג, זה הניגון שמתנגן מאמצע ברכת ישתבח ועד לאחר קדיש, וביו"ט שחל בשבת מושרים עוד שני ניגונים נוספים הכל יודוך וא-ל אדון.
בתיעוד זה מושר על קטע התפילה בפי ישרים תתרומם ניגון של האדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ זי"ע שחובר בסביבות מלחמת העולם הראשונה, ובאמצע ישתבח שמך לאחר ברוך אתה ה' מתעד את הניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ בעל האמרי אש זי"ע בתחילת הנהגתו, אשר הבעל תפילה רבי משה לרנר ז"ל היה שר ניגון זה על קטע זה בתפילה,
המתעד הרב לרנר מתעד את הניגון שחובר ע"י האדמור רבי שמואל אליהו ממודז'יץ זי"ע על קטע התפילה הכל יודוך, ואת הניגון שחובר אף הוא ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ זי"ע וחובר לכבוד הימים הנוראים על קטע התפילה ארשת שפתינו על קטע התפילה א-ל אדון.
המתעד הרב לרנר מתעד את הניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע על קטע התפילה בימים הנוראים ארשת שפתינו שחובר בשנת תש"מ על קטע התפילה כולם אהובים.
המתעד הרב לרנר מתעד את הניגון שחובר ע"י הרה"ח בן ציון שנקר ז"ל בסביבות שנת תש"י ומושר על קטע זה בתפילה וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים.