בביצוע מקהלת חסידי מודז'יץ
על זמירות שבת "כל מקדש" חובר לימים הנוראים על "היה עם פיפיות" בשנת תשס"ז בביצוע מקהלת מודז'יץ.
פיוט זה נתפרסם לראשונה במחזורו של רבי שמחה מוויטרי
על זמירות שבת מנוחה ושמחה חובר לימים הנוראים על "ארשת שפתינו" בשנת תשס"ז. בביצוע מקהלת מודז'יץ.
מְנוּחָה וְשמְחָה אור לַיְּהוּדִים
יום שַׁבָּתון יום מַחֲמַדִּים.
שׁומְרָיו וְזוכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים.
כִּי לְשִׁשָּׁה כּל בְּרוּאִים וְעומְדִים:
שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים.
כָּל צְבָא מָרום גְּבוהִים וְרָמִים.
תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים.
כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עולָמִים:
הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתו.
שָׁמור לְקַדְּשׁו מִבּאו וְעַד צֵאתו.
שַׁבָּת קדֶשׁ יום חֶמְדָּתו.
כִּי בו שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּו:
בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ.
קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ.
נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ.
אֱכול בְּשמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ:
בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה.
בְּרוב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה.
יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ.
בְּבִיאַת גּואֵל לְחַיֵּי הָעולָם הַבָּא:
ריקוד להרה"ח משה יוסל בלוגרינד ז"ל מבעלי המנגנים בחצה"ק על זמירות שבת "למקדשך תוב"
זה הזמר חברו רבי ישראל הלוי נאגארה זצ"ל, ושמו חתום בראשי החרוזים
יָ הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא. אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא. עוֹבַד גְּבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא. שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוַיָּא: יה רבון
שְׁ בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא. לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא. דִי בְרָא כָּל נַפְשָׁא. עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא. חֵיוַת בְּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא: יה רבון
רַ בְרְבִין עוֹבְדֵךְ וְתַקִּיפִין. מָכִיךְ רְמַיָּא וְזַקִּיף כְּפִיפִין. לוּ יִחְיֶה גְּבַר שְׁנִין אַלְפִין. לָא יֵעוֹל גְּבוּרְתֵּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָא: יה רבון
אֱ לָהָא דִי לֵיהּ יְקַר וּרְבוּתָא. פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיְוָתָא. וְאַפֵּיק יַת עַמֵּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא. עַמֵּךְ דִי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא:
יה רבון
לְ מִקְדָּשֵׁךְ תּוּב וּלְקדֶשׁ קוּדְשִׁין. אֲתַר דִי בֵיהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין. וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין. בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָא: יה רבון
חובר לימים הנוראים על "ניגון חמול" ומושר על זמירות שבת "אסדר לסעודתא" בביצוע מקהלת מודז'יץ.
פיוט שכתב האר"י שאותו נוהגים לשיר בזמירות שבת בבוקר. בראשי הבתים שמו של האר"י: אני יצחק לוריא (אשכנזי).
אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא.
וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:
אסדר הסעודה בבקרה של השבת
ואזמן בה עכשיו עתיק ימים הקדוש
נהרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא.
וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא:
אורו ישרה בה בקידוש הגדול
וביין הטוב שבו תשמח הנפש
יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵיהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵיהּ.
וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:
ישלח לנו הודו ונראה ביקרו
ויראה לנו סודו שנאמר בלחש
יְגַלֵּה לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי.
דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵיהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:
יגלה לנו הטעם שב- 12 ככרות הלחם
שהם אות בשמו כפול וקלוש
צְרורָא דִלְעֵילָא. דְּבֵיהּ חַיֵי כלָּא.
וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא:
הצרור שמלמעלה שבו חיי הקול
וירבה החיל ויעלה עד ראש
חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא.
וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא:
שמחו קוצרי השדה בדבור ובקול
ודברו מלה במתיקות כדבש
קֳדָם רִבּון עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין.
תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:
לפני ריבון העולמים במלים סתומות
תגלו דברים ותאמרו חידוש
לְעַטֵּר פְּתורָא. בְּרָזָא יַקִּירָא.
עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלַאו מִלְתָא אַוְשָׁא:
לעטר השולחן בסוד יקר
עמוק ונסתר ולא מלה רועשת
וְאִלֵּין מִלַּיָּא. יְהון לִרְקִיעַיָּא.
וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:
ואלה הדברים יהיו לרקיעים
ושם מי שרוי הלא השמש הזה
רְבוּ יַתִּיר יִסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ.
וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:
גדולה רבה ישגה למעלה מדרגתו
ויקח בת זוגו שהייתה פרושה.
יָדַי אַסְחֵי אֲנָא לְגַבֵּי חַד מָנָא
לְסִטְרָא חורִינָא דְּלֵית בֵּהּ מַמָּשָׁא
ידי ארחץ אני לתוך כלי אחד
לצד האחר שאין בו ממש
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא עַל כָּסָא דְבִרְכָּתָא
לְעִלַּת עִלָּתָא עַתִּיקָא קָדִישָׁא.
מושר על זמירות שבת חי ה' בביצוע מקהלת מודז'יץ.
פיוט זה מהווה מעין הקדמה למזמור כג בתהלים – 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר' הנאמר או המושר בחלק הראשון של סעודת השבת השנייה, בבוקר שבת. לפי מנהגים חסידיים – לאחר זמירות האר"י (אסדר לסעודתא). הפיוט מורכב ברובו הגדול משיבוצי פסוקים שתוכנם שבח לה' ובקשת שפע ברכה ממנו. מודגשת נוכחותם של פסוקים ממזמור כ"ג. השבת ועניניה מוזכרים בפיוט זה רק ברמז.
הזמר הזה שם מחברו חיים יצחק:
חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי. בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי. כִּי יְהוָה יָאִיר נֵרִי. בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשִׁי: יְהוָה רוֹעִי לא אֶחְסָר. עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי. נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. לֶחֶם חֻקִּי הַטְרִיפֵנִי: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ. אַתָּה אֱלהַי קְדוֹשִׁי. תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָנֶךָ. תְּדַשֵּׁן בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי: מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי. לִפְנֵי אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. וְהָיְתָה שְׁלֵמָה מִטָּתִי. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם: יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנָי. לְלַוּתִי לְוָיָה. בְּכוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא פָנָי. מְנָת כּוֹסִי רְוָיָה: צָמְאָה נַפְשִׁי אֶל יְהוָה. יְמַלֵּא שׁוֹבַע אֲסָמַי. אֶל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי. כְּהִלֵּל וְלא כְשַׁמַּאי: חֶדְוַת יָמִים וּשְׁנוֹת עוֹלָמִים. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה. וְעַל ראשִׁי יִהְיוּ תַמִּים. נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה: קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתִי. אַתָּה וַאֲרוֹן עוּזֶךָ. קַח נָא אֵל אֶת בִּרְכָתִי. וְהַחֲזֵק מָגֵן חוֹזֶךָ:
מושר על זמירות למוצאי שבת בביצוע מקהלת מודז'יץ.
מחבר הפיוט האר"י הקדוש
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא. שְׁלֵמָתָא חֶדְוָתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא: אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵיהּ: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם: סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן: