בקבלת שבת לאחר אמירת לכה דודי ובואי בשלום אומרים מזמור שיר ליום השבת שהוא פרק צב בתהילים והוא מנהג קדום מאוד, כמו שמזכיר השואל בתשובות הרמב"ם שדבר זה הוא מנהג מקובל בידם מימות עולם, ובשו"ע בסי' רע"א מובא שבאמירת מזמור זה מקבלים את השבת ליאסר במלאכה. וכן בתפילת שחרית של שבת בפסוקי דזמרה אחרי ברוך שאמר אומרים מזמור זה, וכן בשיר של יום השבת, המזמור מדבר בענין העולם הבא שכולו שבת, ומתאר את שמחתו של המשורר במעשי ה' ובסיפור שבחיו. הוא מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור זה היה נאמר ע"י הלוויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת, וכשיבנה בית המקדש יאמרו מזמור זה ביום השבת בעת הקרבת קרבן התמיד. המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו אשר ידיו רב לו בדיוק ושירת ניגוני האדמורי"ם מתעד ניגון זה בניגון עתיק שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' זצ"ל ממודז'יץ בפולין שלפני השואה שחיבר בעיירה קאזמיר.
הניגון השני על קטע התפילה ידיד נפש פיוט שחיבר רבי אלעזר אזכרי המיוסד על ארבע אותיות שבשם, הנאמר קודם תפילת שחרית ומושר בסעודה שלישית עת נהגו חסידים ואנשי מעשה כבר בתקנת רבינו מאור שבעת הימים הבעל שם טוב זי"ע יושבים החסידים בצוותא חדא בסעודה שלישית ושרים זמירות שבת, בדביקות ורוממות הנשמה, בקטע פיוט זה משתוקקים לקרבת ה' במילות הפיוט כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך, ונהגו האדמורי"ם ממודז'יץ קאזמיר וזוולין לשורר פיוט מרגש זה בכל עת התכנסות החסידים ובעתות שמחה, המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו אשר ידיו רב לו בהנחלת מורשת הנגינה של האדמור"ים מתעד קטע פיוט זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ לכבוד הימים הנוראים תשע"ח על קטע התפילה היה עם פיפיות, והותאם למילות הפיוט לכבוד שמחת נישואי נכדתו.
הניגון השלישי אף הוא קטע הפיוט ידיד נפש ומתעדו הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו בניגון עתיק של האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זצ"ל ממודז'יץ.
