רבי ישראל טאוב נולד בשנת תר"ט בעיירה ראצ'וינז לאביו רבי שמואל אליהו מזוולין זצ"ל
מגיל קטן נחשב לעילוי בתורה ובנגינה
בשנת תרמ"ב עבר לעיירת דמבלין ואז הורה לחסידין מוד – זיץ (פה נשב) ועל כך קרויה החסידות בשם זהרבי ישראל טאוב הסתלק בי"ג כסלו תרפ"א .
הדברי ישראל חיבר ניגונים רבים בימי חייו וחלקם מוכרים בכל רחבי הציבור.:
הניגון למחוסרי בית : ניגון זה חובר בימי מלחמת העולם הראשונה. ר' ישראל הסתובב באירופה וחזה במאות היהודים על הגבולות ועתה הם נזרקו מבתיהם וחיו בדרכים בקושי רב. ליבו נחמר על אותם יהודים והוא חיבר ניגון מרגש וסוחף המבטא את רגשותיו העמוקים. הניגון חובר על פרק כ"ד בתהילים. "גם כי אלך בגיא צלמוות" כך העביר הרבי את הרגשת הבטחון בה' לאותם יהודים שנותרו בלא כלום. כיום הניגון מושר בעיקר בסעודה שלישית על מזמור זה.
האזכרה: בשנת תרע"ד הוצרך הדברי ישראל לעבור ניתוח לכריתת רגלו עקב מחלת הסוכרת בה חלה.
הניתוח התבצע בברלין ע"י גדולי הרופאים במדינה. מסופר שבעת הניתוח ביקש הרבי לא לקבל חומרי הרדמה או משכחי כאבים ובעת הניתוח הוא לא התייסר מכאביו, לא צרח , רק שר ניגון נוגה וארוך על המילים מהסליחות "אזכרה אלקים ואהמיה, בראותי עיר על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה, ובכל זאת אנו ליה". בעת כריתת רגלו הוא התסכל מבעד לחלון, ראה את ברלין ביפיה ותפארתה ושכח מכאבו ויסוריו. מאותו רגע מחשבתו הייתה בירושלים החרבה וארץ ישראל השוממה. ניגון האזכרה הינו ניגון ארוך ומסובך בעל כ"ב בבות. הניגון מושר פעם בשנה, בטיש היאר-צייט של הרבי החל בי"ג כסלו. מעטים יודעים לשיר את הניגון במלואו
ועוד מניגוניו
ניגון הפעמון, אופרה אקדמות המושרת בחג השבועות,
ספרו על התורה 'דברי ישראל' מהשורה הראשונה בספרי החסידות.