מה ידידות מנוחתך את שבת המלכה המחבר מנחם והסימן מתחיל מהחרוז השני מערב נחלת חפציך מעין, ונדפס לראשונה בספר שירים וזמירות ותשבחות קושטא שנת ש"ה. בזמר זה מובא את מה שאמרו בגמ' כל המענג את השבת זוכה לנחלת בלי מצרים. המתעד הרב החסיד אברהם בקנרוט הי"ו אשר הוא בעל מנגן ותיק וינק את ידיעותיו מרבו רבי בן ציון שנקר ז"ל מתעד ניגון זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ זי"ע לכבוד הימים הנוראים תשכ"ב על קטע התפילה הללוי' הללו א-ל בקודשו במוסף לראש השנה.
הניגון השני מתעד הרב בקנרוט את הזמר צור משלו אכלנו שגם הוא מזמירות ליל שבת והוא פיוט קדום מאוד ומיוסד כנגד ברכת המזון, בניגון שחובר ע"י הבעל מנגן המודז'יצאי רבי איצה ליפא פישביין ז"ל על קטע התפילה בימים הנוראים כי כשמך כן תהילתך אשר נהגו האדמורי"ם לזמר קטע תפילה זה פעמים בניגונו של הבעל מנגן רבי שמואל רוזנבוך ז"ל
הניגון השלישי מתעד הרב בקנרוט על הפיוט 'דרור יקרא' שאף הוא פיוט לשבת, שחיבר המשורר הספרדי הראשון רבי דונש בן לברט וחתם את שמו בניגון ארבע פעמים, בניגון שחובר ע"י הבעל מנגן המודז'יצאי החסיד ר' מנחם אייזנשטיין מבעלי המנגנים אצל הדברי ישראל לפני מלחמת העולם הרשונה. המקור לניגון הוא מפי הרה"ח ר' וועלוועל לרר ז"ל.
הניגון הרביעי מתעד הרב בקנרוט בזמר 'יום זה מכובד' אשר חיבר רבי ישראל וחתם שמו בראשי הבתים, פיוט שבת זה מושר בקהילות הספרדיות והאשכנזיות. קהילות אשכנז השונות שרות אותו כחלק מזמירות הסעודה השניה של שבת. בפיוט משובצים פסוקי מקרא שונים המדברים בשבת, מתעדו בניגון של אחד החסידים מהעיר זעלצמער. חובר בעת הגיעו של האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודז'יץ זי"ע לקוזמיר בפעם הראשונה לאחר עלותו לכס האדמו"רות והחשיב אותו מאד וביקש לפרסמו בקהל ישראל. המקור הוא מהאדמו"ר רבי ישראל דן זי"ע.
הניגון החמישי מתעד הרב בקנרוט על הזמר ' כי אשמרה שבת א-ל ישמרני' אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל הקהילות, בשינויי נוסח קלים. אשר חיברו ר' אברהם אבן עזרא. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. מתעד הרב בקנרוט בניגון שחיבר הבעל מנגן המודזיצאי רבי בן ציון שנקר ז"ל לכבוד הימים הנוראים בשנת תשל"ו.
הניגון השישי מתעד הרב בקנרוט על הזמר 'שבת היום לה' אשר חיברו רבי שמואל ושמו חתם בראשי הבתים, ובו מתואר מה אנו צריכים לעשות ביום שבת ומה אסור לנו לעשות. מתעד פיוט זה בניגון שחיבר הבעל מנגן המודזיצאי רבי בן ציון שנקר ז"ל לכבוד הימים הנוראים בשנת תשמ"א על קטע התפילה ארשת שפתינו יערב לפניך.
הניגון השביעי מתעד הרב בקנרוט בזמר שהוא מתפילת מוסף של ראש חודש שנהגו האדמורי"ם לזמר בסעודת ראש חודש ובשבת ראש חודש, מתעד בניגון הבעל מנגן המודזיצאי רבי בן ציון שנקר ז"ל לכבוד הימים הנוראים בשנת תשע"ב על קטע התפילה מכלכל חיים בחסד.
