פיוט זה הוא רשות לשליח הציבור הנאמר בראש השנה הוא נאמר קודם אמירת מלכויות, זכרונות ושופרות, ואילו ביום הכיפורים – קודם אמירת סדר עבודת הכהן הגדול. ברשות זו באה לביטוי דאגתו של שליח הציבור נוכח כובד המשימה המוטלת על כתפיו. כשהוא העובר לפני התיבה מייצג את קהל שולחיו לפני בורא עולם, וגם צריך להזהר שלא יכשל בלשונו ובתפילתו ח"ו, כדברי המשנה, מסכת ברכות פרק ה, ה: "הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ".
האדמורי"ם ממודז'יץ קוזמיר וזוולין היו מלקים פיוט זה לשלושה חלקים, חלקו הראשון היו מחברים ניגון יצירה עם סולו וקטעי מעבר, ויחסו לכך הרבה מכובד משקלם. חלקו השני נאמר בנוסח שהביא האדמו"ר רבי ישראל זי"ע, מגשים מול ארון הקודש, ובחלקו האחרון חוזר לנוסח חזרת השליח ציבור בנוסח הימים הנוראים.
המתעד הרב אברהם טיילור הי"ו בניגון הראשון שר קטע תפילה זה ביצירה שחיבר האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א בימים הנוראים תשע"ט,
ובניגון השני שר קטע תפילה זה ביצירה של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע שחיבר בימים הנוראים תשכ"א.
והניגון השלישי על קטע התפילה מכלכל חיים בחסד מתוך ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה. ברכה זו היא אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה הוא שבח לה' על יכולותיו וגבורתו. הברכה נמצאת אחרי ברכת אבות ולפני ברכת קדושת השם.
האדמורי"ם ממודז'יץ קוזמיר וזוולין היו מחברים בכל שנה חיבור חדש על קטע תפילה זה, באמרם שהמזונות שנגזרים בשנה זו הם חדשים ויש ניגון חדש, ואינם שייכים למה שנגזר בשנה שעברה,
האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע היה מגדיר את זה במשל כמלביש בגד חדש, כך בכל שנה קטע זה מקבל בגד חדש, ניגון וחיבור חדש.
המתעד הרב אברהם טיילור הי"ו שר בניגון הראשון ניגון שחיבר האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בימים הנוראים בשנת תשכ"ג, ובניגון השני שר ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע בשנים שקודם השואה.
והניגון החמישי מקטע התפילה במוסף אם חל בשבת מוסיפים ישמחו במלכותך שעניינו השמחה והעונג שיש ביום שבת קודש המתעד הנ"ל שר קטע זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בימים נוראים על קדיש תתקבל.
