ביום טוב הראשון של חג הפסח, לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם את הקריאה לחג. התקנה לקרוא בתורה במועדים תיקן משה רבנו לקרוא בתורה בשבת לפי סדר הפרשיות, כדי שכל ישראל ילמדו את כל מצוות התורה וחוקיה בשלמותם. והוסיף ותיקן לקרוא מעט בתורה גם בימי שני וחמישי, כדי שלא ישהו שלושה ימים ללא קריאת התורה מתוך הכתב. וכן תיקן לקרוא בתורה בראש חודש ובמועדים.
בספר הראשון קוראים את קריאת התורה מתוך פרשת בֹא, ומובאים בה פסוקים המתארים את עיקרי חג פסח מצרים: קרבן הפסח, מכת בכורות ויציאת מצרים. הקריאה מתחלקת לחמישה עולים לתורה. לאחר מכן גוללים את הספר הראשון, עולה המפטיר וקוראים בספר השני את הפסוקים מפרשת פנחס, המתארים את קרבנות המוסף לחג.
וסימן סדר קריאת התורה בימי הפסח הוא "משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא", וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה', שביום שלישי שהוא שבת יקראו בתורה "ראה אתה אומר אלי" שהוא "פסל", וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא:
והסדר הוא ביום הראשון 'משכו וקחו לכם' בפרשת בא, ביום השני שהוא היום הראשון של חול המועד 'תורא' זה שור, בפרשת אמור 'שור או כשב או עז וגו", ביום השני של חול המועד בפרשת בא את פרשת 'קדש לי כל בכור', ופרשת 'והיה כי יביאך' שאומרים בכל בוקר בהנחת תפילין, אשר מוזכר בו יציאת מצרים, ביום השלישי של חול המועד, בפרשת כי תשא 'פסל לך שתי לוחות אבנים כראשונים' שגם מוזכר בו את יציאת מצרים, ביום הרביעי של חול המועד, בחומש במדבר בפרשת בהעלותך את פסוקי פרשת פסח שני, ביום החמישי של חול המועד בפרשת משפטים 'אם כסף תלוה את עמי' ומוזכר בו יציאת מצרים,
בכל ימי חול המועד בספר השני קוראים את פסוקי המוסף בפרשת פנחס, ומתחילים מ'והקרבתם' וגו'.
בליל שמחת תורה נהגו אצל האדמורי"ם לבית מודז'יץ קוזמיר וזוולין לקרוא את סדר קריאת התורה כפי שתקן רבי ישראל הופשטיין המגיד הגדול מקאזניץ זצ"ל לכהן קוראים בפרשת תולדות בברכות שברך אברהם אבינו את יצחק, ללוי קוראים בפרשת ויחי בברכות שברך יעקב את יוסף, לשלישי קוראים בפרשת בלק בברכות שבלעם ברך בנ"י מה טובו אהליך יעקב וגו'.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
