תפילות השבת שונות מתפילות ימי החול כאשר בימי החול אנו מתפללים י"ח ברכות בשבת מתפללים רק ז' ברכות, ג' ראשונות וג' אחרונות וברכת קדושת השבת באמצע, יש חיוב להזכיר בתפילה את יום השבת,

בתפילת שחרית מתחילה הברכה בקטע בנוסח המקובל כיום, 'ישמח משה', שנושאו הוא ציווי השבת במעמד מתן תורה, ולאחריו נאמרים פסוקי 'ושמרו בני ישראל את השבת'.ולאחר מכן מופיע קטע על השבת כמייחדת את עם ישראל 'ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו" ובקשת הסיום 'רצה נא במנוחתנו' הקבועה בכל התפילות והחותמת ב'מקדש השבת'.

המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו שהינו בעל תפילה ובעל מנגן מתעד את שלושת קטעי תפילה אלו,

הניגון הראשון ישמח משה במתנת חלקו מנגן המתעד בניגון של האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע מפולין קודם שנות השואה וחובר על קטע לא תבושי בתפילת לכה דודי

הניגון השני ושמרו בני ישראל את השבת בניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע שחובר בימים הנוראים בשנת על קטע התפילה חמול על מעשיך

הניגון השלישי ישמחו במלכותך מנגן המתעד בניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע שחובר על קטע התפילה קדיש תתקבל.

השבת אינה מקשה אחת של זמן. בשבת יש מצוה לענג את השבת בשלש סעודות, וחסידים ואנשי מעשה וכך נהגו רבותינו ממודז'יץ וקאזמיר לעשות סעודה רביעית ללא נטילת ידים ונקרא על שם התנא בגמ' רבי חידקא שכך סובר שאדם צריך לסעוד ארבע סעודות, כאשר כל סעודה מהווה שיא בזמן בכל סעודה מתרחש זיווג אחר, זיווג של פנים אחרות.
האר"י הקדוש שחי בצפת במאה ה-16, חיבר פיוט לכל סעודה. לפני כל סעודה נהוג לשורר את הפיוט העוסק במהות המיוחדת של הזמן הספציפי.
אסדר לסעודתא הינו פיוט המקדים את הסעודה השנייה, הסעודה של שבת בבוקר.  בראשי הבתים שמו של האר"י: אני יצחק לוריא (אשכנזי).

הניגון הרביעי תיעד המתעד את זמר זה של האר"י בניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע שחובר לימים הנוראים בשנת על קטע התפילה חמול על מעשיך

הניגון החמישי מזמירות יום זה מכובד שחובר ע"י  ר' ישראל הגֵר, גר צדק מהמאה ה-12

המתעד שר את ניגונו של רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע מפולין קודם שנות השואה

הניגון השישי זמירות ליום שבת קודש על הזמר דרור יקרא המתעד שר ניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע שחובר על קטע התפילה בימים נוראים הללוי-ה הללו א-ל בקודשו

הניגון השביעי על זמר ששרים בשבת בכל סעודה לאחר נטילת ידים פרק כ"ג בתהילים מזמור לדוד וגו' המזמור מבטא את האמונה כי ה' משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, ולהדבק בו.

הניגון השמיני מזמירות למוצאי שבת הזמר "אדיר איום ונורא" הוא שמו של פיוט המושר בקרב קהילות חסידיות רבות במוצאי שבת. הפיוט נזכר לראשונה במחזור ויטרי[מחברו של הפיוט לא ידוע. כרבים מפיוטי מוצאי שבת הפיוט עוסק בבקשה לה' שיגאל את עמו.

פיוט שאותו שרים חסידים בסעודת מלווה מלכה במוצאי שבת. עניינו המרכזי של הפיוט הוא בקשת גאולה, הנחרזת לכל אורכו עם שבח לה' וביטויי אמונה בכוחו ובמשענת שהוא מעניק. אין בפיוט כל זכר לשבת או למוצאיה. את כריכתו בסעודת מלווה מלכה ניתן להסביר בכך שהדמות העומדת במרכז סעודה זו היא דמותו של אליהו הנביא, מבשר הגאולה. עם הסתלקותה של השבת, מעין עולם הבא, המעניקה טעם של עולם גאול, מתעצמת מועקת ההווה הבלתי גאול, וממנה נזעקת משאלת הגאולה.