האדם הפרטי אשר רוצה להביא קרבן תודה לבית המקדש לאחר שיצא מאפילה לאורה ובא ומשבח את בורא עולם והמשך המזמור מתאר את רצונו של המשורר להודות לה׳ ולשלם את הנדר שנדר בשעת צרתו. הוא בוחר לעשות את זה במעמד פומבי בבית המקדש שבירושלים ובכך לשתף אנשים נוספים בחוויותיו, וכמו שמובא בגמ' שקרבן תודה זמן אכילתו ליום ולילה ויש בו ארבעים לחמים בכדי שיעשה סעודה ויזמין רבים מחבריו ויספר את הנס בקהל עדת ישראל.
ביחי' תיעוד זאת מתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו אשר ידיו רב לו בהנחלת ניגוני האדמורי"ם את הפיוט ידיד נפש פיוט מזמירות סעודה שלישית שחיברו רבי אלעזר אזכרי וניגון זה מיוסד על ארבע אותיות שבשם, ואדמורי בית מודז'יץ וקוזמיר וזוולין היו שרים בכל התכנסות חסידים, וכן בכל יום קודם תפילת שחרית רבים מהחסידים אומרים פיוט זה קודם הודו, המתעד שר ניגון שחובר האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודז'יץ זי"ע
הניגון השני על פיוט התפילה אנא בכח גדולת ימינך הנאמר בכל בוקר באמירת הקרבנות וכן בתפילת קבלת שבת וכן בהדלקת נרות חנוכה, תפילה זו נקראת תפילת רבי נחוניא בן הקנה והוא כנגד שם של מ"ב אותיות, וכתב בספר יסוד ושורש העבודה שיש לאומרו בנעימות קול ויזהר מאוד בכוונתה. המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו אשר יש לו יידע רב בדיוק ושירת ניגוני האדמורי"ם מתעד בניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זצ"ל ממודז'יץ שחיבר לכבוד הימים הנוראים בתחילת שנות הנהגתו בשנת תש"ח על המילים חמול על מעשיך.
הניגון השלישי מתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו גם על קטע פיוט זה אנא בכח בניגון שחיבר האדמו"ר רבי ישראל זצ"ל ממודז'יץ בשנות מלחמת העולם הראשונה, ומושר רבות בימי החנוכה בהדלקת הנרות אצל האשמורי"ם ממודZ'יץ וכן אצל החסידים.
הניגון הרביעי על קטע בתפילת ההלל מה אשיב לה' מתעד הרב שרגא לרנר בניגון שחובר לכבוד הימים הנוראים בשנת תשס"ט ע"י האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ והותאם למילים מה אשיב לה'.
