בתיעוד זה נוסח תפילת שחרית חזרת התפילה של השליח ציבור, הנעשה במקצועיות ע"י אחד מיוחד בחבורה ה"ה הרב יהודה בוק, אשר לא משה ידו ולא החסיר ולו שנה אחת, לשהות ליד רבו בתפילות הימים הנוראים, כך עמד מידי שנה צמוד לאדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב זי"ע אשר בית מדרשו היה בתל אביב בתחילה ברחוב לילנבלום ואח"כ ברחוב כפר גלעדי ואח"כ ברחוב דיזינגוף, וכך חידד במוחו ובזכרונו את נוסח התפילה על דיוקו,
חשוב לציין כי נוסח פתיחת חזרת השליח ציבור בברכה ראשונה "אבות" היה שונה בין שחרית למוסף הן בימי ראש השנה והן ביוה"כ, אולם ברבות הימים נשתכח נוסח הפתיחה בשחרית מאז שהפסיק רבינו רבי שמואל אליהו טאוב זי"ע בעל ה'אמרי אש' לאומרו.
מנהג היה לרבינו מיסד השושלת רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע מידי שבת בשבתו ומידי חג להתקדש בניגון חדש בין משלו ובין ממי מחסידיו ואנ"ש, מנהג זה ממשיך עד ימינו אנו ע"י כ"ק האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א.
דגש מיוחד היה על קטע התפילה "בגבורות" על הקטע 'מכלכל חיים בחסד' שבו חיברו האדמורי"ם לדורותם ניגון חדש, באומרם אין דומה מה שנגזר בשנה קודמת למה שנגזר בשנה זו ולכן ניגון חדש מרומם את ההתרגשות וההרגשים בנוסח התפילה.
ניגונים חדשים היו גם בתפילת הסילוק מהיוצרות של שחרית, וגם בקטע התפילה בקדושה על ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מלא רגש וערגה.
בחסידות מודז'יץ וכ"כ בחסידיות קוזמיר וזוואלין, נהגו האדמורי"ם עצמם לגשת לעמוד לכל תפילות הימים הנוראים החל מערבית בראש השנה ועד תפילת נעילה ביום הכיפורים.
במהלך השנים בסיס הנוסח נשאר אבל בעקבות מלחמות העולם היה קשה לשמר בדיוק, כך יצא שאצל אדמו"ר חלו שינויים מסוימים בנוסח התפילה, מלבד שבקטעים שבו היו מחברים ניגונים חדשים כל אדמו"ר בעצמו זה עצמו היוה חידוש בנוסח מידי שנה,
תיעוד זה כולל בתוכו תפילת ערבית בנוסח המקורי בחסידות מודז'יץ וקוזמיר וזוואלין, את חזרת השליח ציבור לתפילת שחרית ואת הפיוט המרגש לא-ל עורך דין.
