אשרי העם יודעי תרועה
בתיעוד זה נוסח תחילת נוסח תפילת מוסף, מיד אחר תקיעת שופר דמיושב פתח האדמו"ר בשאגה אשרי העם יודעי תרועה, חזרת התפילה של השליח ציבור בתפילת המוסף בניגון המקובל מדורי דורות מבית מדרשו של רבינו רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע וממשיך בבקשת רשות מסוד חכמים ונבונים לומר פיוטים במשך התפילה, ניגון זכרינו לחיים כולו רגש וחימום הלבבות, נעשה במקצועיות ע"י אחד מיוחד בחבורה ה"ה הרב שמעון פרלמוטר, אשר לא משה ידו ולא החסיר ולו שנה אחת, לשהות ליד רבו בתפילות הימים הנוראים, כך עמד מידי שנה צמוד לאדמו"ר רבי ישראל דן טאוב זי"ע אשר בית מדרשו היה בתל אביב ברחוב דיזינגוף אשר היוה תל תלפיות לכל האזור אשר באו לשמוע את תפילת רבינו שיצאה מעומק ליבו, ולאחמ"כ בבית מדרשו בבני ברק, וכך חידד במוחו ובזכרונו את נוסח התפילה על דיוקו,
מנהג היה לרבינו מיסד השושלת רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע מידי שבת בשבתו ומידי חג להתקדש בניגון חדש בין משלו ובין ממי מחסידיו ואנ"ש, מנהג זה ממשיך עד ימינו אנו ע"י כ"ק האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א.
בתפילת מוסף חוברו ניגונים על קטעי התפילה חמול על מעשיך רבינו רבי שמואל אליהו פתח פתח מוזיקלי לצורת ניגון חדשנית בבניית סוג הניגון על קטע זה, כולו רגש והשתפכות הנפש, לב מי לא ימס בשמעו ניגוני רבינו על קטע התפילה חמול על מעשיך, עד היום בכל עת רגש מושרים בכל קהילות ישראל ניגוניו ובפרט בעדת חסידי בעלז ועדת חסידי צאנז ועוד עדות וקהילות.
בחסידות מודז'יץ וכ"כ בחסידיות קוזמיר וזוואלין, נהגו האדמורי"ם עצמם לגשת לעמוד לכל תפילות הימים הנוראים החל מערבית בראש השנה ועד תפילת נעילה ביום הכיפורים.
במהלך השנים בסיס הנוסח נשאר אבל בעקבות מלחמות העולם היה קשה לשמר בדיוק, כך יצא שאצל אדמו"ר חלו שינויים מסוימים בנוסח התפילה, מלבד שבקטעים שבו היו מחברים ניגונים חדשים כל אדמו"ר בעצמו זה עצמו היוה חידוש בנוסח מידי שנה,
תיעוד זה כולל בתוכו תפילת ערבית בנוסח המקורי בחסידות מודז'יץ וקוזמיר וזוואלין, את תפילת השליח ציבור מאחרי תקיעת שופר ותחילת חזרת הש"ץ לתפילת מוסף.
