פני שבת נקבלה
תיעוד זה של נוסח התפילות של שבת, הכוללים את החלקים המרכזיים בהם, החל במזמור בפרק צ"ד לכו נרננה, ועובר לפזמון 'לכה דודי' שהוא הלב והמרכז של תפילת קבלת שבת והוא מלווה את רגעי המעבר שבין ימי החולין המסתלקים לבין השבת הנכנסת ובאה.
הפיוט נכתב בצפת של המאה ה-16 ע"י המקובל רבי שלמה אלקבץ אשר חותם את שמו בר"ת של הפזמון 'שלמה הלוי' ואומץ מיד עם כתיבתו ע"י מקובלי צפת של אותה תקופה, מה שתרם להתפשטותו ולקבלתו המהירה בכל קהילות ישראל ולכך שנתווסף לסידור התפילה,
במהלך הדורות חוברו לפיוט מאות לחנים שונים, ויש מנהגים שונים בשירתו. במנהגים הספרדיים שרים את הפיוט כולו בעמידה עם הפנים כלפי מערב. במנהגי אשכנז שרים את הפיוט בישיבה ובבית האחרון עומדים ופונים למערב. בעדת מודז'יץ קוזמיר וזוואלין ובעוד עדות יוצאי פולין בקטע הפזמון ימין ושמאל עומדים למזרח וקטע הפזמון בואי בשלום מסובבים פנים למערב.
בתיעוד זה הנעשה ע"י אמן רגש ובעל תפילה אשר מילדותו עמד מידי שבת ליד הרבי ישראל דן זי"ע, ועמד על כל דקדוקים באמירת הנוסח המקורי אשר כבר נאמר בפולין קודם המלחמה, וגם בשירת לכה דודי תיעד מארש שחובר ע"י רבי שמואל אליהו טאוב זי"ע אשר חובר בשנת תשכ"ג, ועל הקטע לא תבושי תיעד את ניגונו של רבי שאול ידידי' טאוב זי"ע שחובר עוד קודם השואה,
הנוסח והניגונים המצורפים של עדת מודז'יץ אינם כמקובלים בשאר חצרות ובתי כנסת שבעולם, אלא נוסח ייחודי משלהם, אשר ע"כ הרבה אשר שמעו את הנוסח לראשונה כשהיו באחד מבתי הכנסת של עדת מודז'יץ, נהיה אצלם נוסח זה כנוסח קבוע מפני ייחודיותו נעימותו וקליטותו.
בעדת מודז'יץ נתנו מקום ומשקל לעבודת הנגינה והשיר, אשר על כן התייחסו לעבודה זה כאחד מכלי המקדש, ושמרו על קדושת הנגינה וכן על כל תג ותג שיהיה כפי שהולחן במקור וללא שינויים כלל.
נביא כאן, קצת מדברי הספרים הקדושים בענין ששת המזמורים אשר עד למזמור לכה דודי אשר מוזכר על מה ולמה נאמרו מזמורים אלו.
המזמור לכו נרננה: הוא המזמור הראשון מששת המזמורים שעד לכה דודי, שהוא הראשון כנגד היום הראשון של ששת ימי המעשה.
במזמור זה, יספר משה רבינו על עת ימות המשיח, שכאשר יתקבצו ישראל מכל הגלויות ירננו בקול תודה על שהוציאם ה' מקרב האומות.
המזמור שירו לה' שיר חדש: מזמור בו משה רבינו מדבר על הגאולה, שיאמרו איש אל אחיו באו ונשיר על שהקדוש ברוך הוא גאל אותנו.
המזמור יהו"ה מלך: גם במזמור זה משה רבינו מדבר על עת הגאולה, ומחזק את רוחם לבל יתייאשו ממנו, ולבסוף ישועת השם תבוא, כשכל גויי הארץ יכלו ויאבדו.
המזמור משמור שירו לה' שיר חדש: משה רבינו מתאר את גודל השמחה שתשרור אז בכל הבריאה כולה, וללמדך שאין השמחה שלמה עד שישראל נגאלין.
המזמור י"י מלך: במזמור זה משה רבינו מדבר על מלחמת גוג ומגוג כאשר העמים יבואו למלחמה על ירושלים, כי אז ירגזו עמים ותנוט הארץ, ויהיה ה' למלך על עמו ישראל.
המזמור מזמור לדוד: יאמר מזמור זה בכל עוצם כוחו, ויאמר התיבות במתון גדול ובשמחה רבה ועצומה.
