ה' מלך ה' מלך הק ימלוך לעולם ועד
בתיעוד זה נוסח תפילת שחרית חזרת התפילה של השליח ציבור, הנעשה במקצועיות ע"י אחד מיוחד בחבורה ה"ה הרב שמעון פרלמוטר, אשר לא משה ידו ולא החסיר ולו שנה אחת, לשהות ליד רבו בתפילות הימים הנוראים, כך עמד מידי שנה צמוד לאדמו"ר רבי ישראל דן טאוב זי"ע וכך חידד במוחו ובזכרונו את נוסח התפילה על דיוקו,
חשוב לציין כי נוסח פתיחת חזרת השליח ציבור בברכה ראשונה "אבות" היה שונה בין שחרית למוסף הן בימי ראש השנה והן ביוה"כ, אולם ברבות הימים נשתכח נוסח הפתיחה בשחרית מאז שהפסיק רבינו רבי שמואל אליהו טאוב זי"ע בעל ה'אמרי אש' לאומרו.
מנהג היה לרבינו מיסד השושלת רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע מידי שבת בשבתו ומידי חג להתקדש בניגון חדש בין משלו ובין ממי מחסידיו ואנ"ש, מנהג זה ממשיך עד ימינו אנו ע"י כ"ק האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א.
במהלך השנים בסיס הנוסח נשאר אבל בעקבות מלחמות העולם היה קשה לשמר בדיוק, כך יצא שאצל אדמו"ר חלו שינויים מסוימים בנוסח התפילה, מלבד שבקטעים שבו היו מחברים ניגונים חדשים כל אדמו"ר בעצמו זה עצמו היוה חידוש בנוסח מידי שנה,
תיעוד זה כולל בתוכו המשך תפילת חזרת הש"ץ של שחרית יום ראשון, ובחלקו השני מופיע נוסח התפילה ביום שני של ראש השנה שבו פותח החזן ברשות בנוסח אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח, אשר כולו רגש ותפילה מעומק הלב של החזן שתתקבל תפילתו, בקטעי התפילה מסוד חכמים ונבונים שמבקש החזן רשות לומר פיוטים, וקטעי התפילה זכרנו לחיים, נהג הרבי שמואל אליהו זי"ע וממנו המשיכו שאר האדמורי"ם לנגן קטעי ניגונים מיצירות ארוכים יותר, כמו הניגון המפורסם בעולם זכרנו לחיים שהוא קטע מתוך ניגון ארוך מאוד.
ביום השני יש תפילת שחרית ארוכה יותר ונהגו לומר את הפיוט לא-ל עורך דין בתפילת המוסף שביום השני קצרה יותר.
בנוסף יש את הניגונים החדשים השמחים מידי שנה על קטעי התפילה קדשנו במצוותיך וכן על שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך.
סיום כל תפילה מתנגן ניגון שמחובר כל שנה על קדיש תתקבל, אשר הוא עצמו הרגשה של קיבול התפילה.
