פרשת קרח
פרשת קרח היא הפרשה החמישית בספר במדבר היא פותחת במחלוקת קורח ועדתו אשר נחלקו על משה ואהרן אודות הכהונה,
קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם מתעמתים עם משה ואהרן,
קרח טען שלנשיא משפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם – בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.
קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או האם בית מלא ספרים חייב במזוזה.
משה מורה לאהרן הכהן וכן למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו, בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח כזכרון להרחקה ממחלוקת על הכהונה.
העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". כעונש על כך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים. כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולהניחם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטה אהרון הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות
בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה, ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלווייה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.
פרשת חקת
פרשת חוקת היא הפרשה השישית מספר במדבר הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה והלכות טומאת מת.
לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים, חטא מי מריבה, כאשר מרים הנביאה מתה בא' בניסן, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו בפרשה זו, ולכן לא ייכנסו לארץ ישראל.
בהמשך דרכם במדבר משה רבינו מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום.
לאחר מכן מוזכר בפרשת על מיתת אהרן וירושת בנו אלעזר את תפקיד הכהן הגדול.
לאחר מכן מובא פרשת נחש הנחושת כאשר נפשו של העם קצרה מטורח הדרך והם מתלוננים על מחסור במים ועל מאכלם המורכב ממן. ה' שולח נחשים המכישים את העם. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות נחש מנחושת, ולהניח אותו בגובה וכל מי שיסתכל בו יחי',
העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר בעקבות הנס שאירע להם שם והתגלה על ידי הבאר.
בהמשך עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן מנצח אותם ויורש את ארצם.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
