פרשת בלק
פרשת בלק היא הפרשה השביעית מספר במדבר הפרשה פותחת כאשר בלק בן ציפור מלך מואב היה מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ושלח שליחים להזמין את בלעם לקלל את ישראל. בלעם סירב לשליחים בטענה שה' מתנגד ללכתו איתם. בלק שלח שליחים נוספים, ולבסוף יצא בלעם לארץ מואב לאחר שקיבל את התנאי שהציב לו ה' באותו לילה, לפיו יאמר רק את אשר ישים ה' בפיו.
בדרך למואב מופיע מלאך הניצב בדרכו של בלעם. המלאך אוחז חרב בידו במטרה להרוג אותו אך בלעם אינו רואה אותו וממשיך לרכב לכיוונו. אתונו לעומת זאת רואה את המלאך ומפחדת, כתוצאה מכך היא סוטה מהדרך. בלעם, שאינו מבין את פשר התנהגותה המוזרה, מכה אותה כדי להשיבה אל הדרך. המלאך מוסיף וחוסם את דרכו שוב, גם בפעם השנייה והשלישית האתון מנסה להתחמק ובלעם מוסיף להכותה. בפעם השלישית מתרחש מחזה ניסי כאשר ה' פותח את פי האתון אשר מסבירה לבלעם את פשר התנהגותה המוזרה. שיחת האתון ומפגש בלעם עם המלאך כפי שמופיעה בפרשה, המלאך שולח את בלעם לדרכו ומזכיר לו לומר רק את דברי ה'.
בלעם נפגש עם בלק ומורה לו לבנות שבעה מזבחות ולהקריב עליהם שבעה פרים ושבעה אילים, כדי שרוח הנבואה תשרה עליו. למורת רוחו של בלק ובניגוד לתוכניותיו, בלעם מרעיף על עם ישראל נבואות ברכה ושבח במקום לקללם. לאחר שבלק מביע תרעומת, בלעם מודיע שוב ושוב על כוונתו לומר רק את הדברים שה' שם בפיו. התרחשות זו חוזרת על עצמה שלוש פעמים. לאחר שבלק מצהיר על אכזבתו בפעם השלישית, מוסיף בלעם עוד נבואה שעיקרה תחזיות על עתיד העמים באזור.
בסיום הפרשה מתואר חטא בעל פעור שזה היה עצה של בלעם להכשיל את בני ישראל בבנות מואב כמובא בגמ' שאמר לו אלוקיהם של אלו שונא זימה, ובכן בני ישראל חוטאים עם בנות מואב ואף משתחווים לפעור. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פנחס מקנא לאלקים ודוקר ברומח מנהיג ישראלי שזנה עם מדיינית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה.
פרשת פינחס
פרשת פנחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר ובתחילת הפרשה מובא המשך לתיאור חטא בעל פעור שבפרשה הקודמת , פנחס קיבל שכר מה' על מעשה הקנאות שעשה, שהביא לעצירת המגפה את הכהונה לו ולזרעו אחריו. בהמשך משה רבינו נצטווה ה' להילחם במדין ולנקום על הרעה שגרמו.
לאחר המגפה, ה' ציווה לערוך מפקד נוסף של בני ישראל לפי משפחות, לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות. לאחר תיאור משפחות ישראל על פי המפקד, מתוארת מצוקתן של בנות צלפחד. בנות צלפחד קובלות על כך שלא יקבלו נחלה, כי אין להן אחים. ה' נענה לפנייתן וקבע שגם נשים יוכלו לנחול נחלה, אם אביהן מת בלא בנים.
משה נצטווה לעלות להר העברים ולצפות על ארץ ישראל, שאליה לא ייכנס. לאחר מכן ה' ציווה על משה למנות מנהיגים שיחליפו אותו לאחר מותו, משה מינה את יהושע בן נון ליורשו בפני הכהן הגדול ובפני כל עדת ישראל, לפי ציווי של ה'.
בסיום הפרשה מובא מצוות הקרבת קרבן תמיד בכל יום בוקר וערב ושאר קרבנות המוספים של שבת והמועדים.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
