כתב השל"ה הקדוש על הפיוט אודה לא-ל לבב חוקר מתפילה קודם התפילה אשר חברו רבי שמעיהו מגדולי הספרדים, והירא את דבר ה' ירגיל עצמו לאמרה בכל בוקר, ויש שבשבת מדלגים קטע ימצאה מקושטת בטלית וטוטפת שהרי בשבת אין מניחים תפילין, המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו אשר הוא בעל מנגן ובעל תפילה מתעד פיוט זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ זי"ע לכבוד הימים הנוראים על קטע התפילה חמול על מעשיך.
והניגון השני על הפיוט י-ה א-לי וגואלי אשר מחבר הפיוט אינו ידוע, יש שייחסו את הפיוט לרבי יהודה הלוי מאחר שהאקרוסטיכון של הפיוט הוא 'יהודא', אך אחרים דחו טענה זו מאחר שרבי יהודה הלוי היה חותם את שמו 'יהודה' עם האות ה"א בסוף השם, ולא באל"ף, וכפי הנראה הוא נדפס לראשונה בהגהות לספר המנהגים של יצחק אייזיק מטירנא, (שנת ה'קפ"ה) אך אין ידוע מידי מי יצאו הגהות אלה, ואפשר שזמנם מאוחר יותר. לאחר מכן נדפס בספרי יוצרות נוספים ולאחר מכן אף נדפס בסידור שער השמים לבעל השל"ה. רבים התקשו בכוונתו של הפייטן, למה רמזו דבריו, ויש שכתבו בעקבות כך, שהפיוט מיוסד על פי הקבלה. אך אחרים טענו שהפיוט סובל משינויים רבים בעקבות הצנזורה ששלטה בה, ולכך קשה להבין כוונתו, כאמור פיוט זה נאמר בשלושת הרגלים קודם התחלת תפלת המוסף לפני אמירת ה'אשרי', והוא משמש כעין פתיחה ונטילת רשות, המתעד הרב טיילור מתעד זמר זה בניגון שחובר ע"י הבעל מנגן המודז'יצאי רבי בן ציון שנקר ז"ל
והניגון השלישי על זמר שושנת יעקב המושר ביום הפורים נאמר על כנסת ישראל המשולה לשושנה צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, להודיע בעולם שכל המקוים בך לא יבושו ולא יכלמו לנח כל החוסים בךכי בודאי הם יוושעו, ארור המן אשר בקש לאבדי וברוך מרדכי היהודי ארורה זרש אשת המן שהפחיד את ישראל וברוכה אסתר בעדי שמסרה נפשה לבוא למלך אשר לא כדת ולהתחנן על בני ישראל, ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה אשר אמר למלך על העץ שהכין למרדכי זכור לטוב, ורבים מהמפרשים סוברים שחרבונה הכוונה לאליהו שבא בדמותו של חרבונה אבל חרבונה עצמו מסריסי המלך לא זכור לטוב, המתעד הרב טיילור תיעד זמר זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודזיץ זי"ע.
הניגון הרביעי על הזמר אסדר לסעודתא שחיברו האר"י הקדוש וחתם את שמו בראשי החרוזים,וכתב הגאון היעב"ץ על זמירות האר"י וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז – שמא דמריה עליה, ובזמר זה מבטא אסדר ואערוך לסעודת בוקר יום השבת הכוונה לסדר הסעודה לזמר זמירות ולומר דברי תורה בשביל ואזמין אליה עכשיו עתיקא קדישא את השכינה שנקראת עתיקא קדישא, המתעד הרב טיילור מתעד קטע זמר זה בניגון שחובר ע"י הבעל מנגן המודז'יצאי בפולין הרה"ח רבי עזריאל דוד פאסטג הי"ד.
הניגון החמישי על הזמר חי השם וברוך צורי אשר חברו חיים יצחק וחתום בראשי תיבות בחרוזים ובו מהלל את ה' על רוב טובתו וחסדו, ונושא תפילה על העתיד שימשיך וישפיע עליו שפע טובה בגשמיות שימלא שובע אסמיו וברוחניות כי נר מצוה ותורה אור, המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו אשר הינו בעל מנגן ובעל תפילה מתעד זמר זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודזיץ זי"ע.
והניגון השישי על קטע תפילת ימים טובים וימים נוראים אתה בחרתנו מכל העמים רעיון בחירת עם ישראל על ידי ה' להיות עמו הוא רעיון יסודי ביותר ביהדות, ומופיע פעמים רבות בתורה, ועל זה כבר לימד זכות רבינו יחזקאל מקאזמיר זי"ע אתה בחרתנו בכל מקרה עם ישראל טוב אתה בחרתנו וגם אם אין אנחנו כל כך טובים אנחנו בודאי יותר טובים מכל העמים, קטע פיוט זה נהגו האדמורי"ם ממודז'יץ קאזמיר וזוולין לזמר בכל הזדמנות בימי חג ומועד כמו זמירות בעריכת השולחן, ובכל ישיבת מרעים, המתעד הרב טיילור הי"ו מתעד זמר זה בניגון שחובר ע"י האדמור רבי שאול ידידי' ממודזיץ זי"ע.
הניגון השביעי על הפיוט ידיד נפש מזמירות סעודה שלישית אשר חברו רבי אלעזר אזכרי והפיוט מיוסד על ארבע אותיות שבשם, ואדמורי בית מודז'יץ וקוזמיר היו שרים בכל התכנסות חסידים, וגם בכל יום קודם שחרית הרבה מהחסידים אומרים פיוט זה קודם הודו, המתעד שר ניגון שחובר האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ זי"ע לכבוד הימים הנוראים בשנת תשט"ו על קטע התפילה היה עם פיפיות הנאמר בתפילות המוספים.
