יוצרות תפילות ופיוטים בתפילת ימים טובים בנוסח רבותינו הקד'.
בימים טובים לאחר תפילת נשמת מסיימים הקהל וכל קרבי את שם קודשו, ואז עולה החזן ומתחיל לזמר הא-ל בתעצומות עוזך בנעימות מיוחדת ומרגשת של ימים טובים, נוסח זה המתועד זה הנוסח שהתנגן בבתי מדרשם של אדמור"י מודז'יץ וקוזמיר, בפולין שקודם המלחמה, בשונה מימים נוראים שבהם האדמורי"ם עצמם שימשו כשליחי ציבור, שונה הדבר בימים טובים שבהם ניגשים החסידים בעלי מנגנים שקולם ערב,
בתיעוד זה שמבוצע ע"י הבעל תפילה הרב עזריאל לרנר הי"ו שעמד מצעירותו וינק את ההדגשים ואת נועם תפילת החגים, שנשמעו מידי חג ע"י הבעל תפילה והבעל מנגן הרה"ח איצה ליפא פישביין ז"ל שהמשיך נוסח זה ע"פ מה ששמע את אביו הרה"ח יהושע פישביין ז"ל וכך היה מנגן בנועם קולו החזק מיד בתחילת התפילה את הניגון 'בפי ישרים' ששמע מאביו שהביא ניגון זה מפולין ושרו אותו בקביעות על קטע התפילה בפי ישרים תתרומם וכו',
דבר נוסף מאפיין את תפילת החג זה הניגון שמתנגן מאמצע ברכת ישתבח ועד לאחר קדיש בתיעוד זה מושר ניגונו של האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודזיץ בעל האמרי אש זי"ע אשר הבעל תפילה רבי משה לרנר ז"ל היה שר ניגון זה על קטע זה בתפילה,
שינוי נוסף קיים בתפילת הימים טובים שקטעים כולם אהובים והקטע וכולם מקבלים החזן אינו אומר זאת בקולו אלא מנגן ניגון שסוחף את הציבור לאוירת תפילת החג, בתיעוד זה ניגון כולם אהובים זה ניגון שחובר ע"י הרה"ח איצה ליפא פישביין ז"ל שגם היה שר ניגון זה על קטע זה, והניגון וכולם מקבלים זהו ניגון שחובר ע"י הרה"ח בן ציון שנקר ז"ל בסביבות שנת תש"י ומושר על קטע זה בתפילה.
בחזרת הש"ץ יש שילוב בין נוסח הימים הנוראים לבין נוסח הימים טובים, כך שקטע התפילה יעה ויבוא מתחיל בנוסח ימים נוראים ובהמשכו עובר לנוסח ימים טובים.
ובסיום התפילה שרים ניגון על קדיש תתקבל ובתיעוד זה מושר ניגון שחובר על קדיש תתקבל ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע במשך שנות הנהגתו.
