המשנה אומרת העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג הראשון אינו מזכיר גשם והשני העובר לפני העמוד לתפילת מוסף מזכיר גשם.
תפילת הגשם היא תפילה הנאמרת ביום שמיני עצרת, היום האחרון של חג הסוכות. תפילה זו נאמרת עם פתיחת ארון הקודש לפני תפילת מוסף (או במהלך חזרת הש"ץ לפי חלק מהמנהגים).
תפילה זו מורכבת מפיוטים העוסקים במים ובגשם.
מתחילים להתפלל על הגשם רק בשמיני עצרת, מכיוון שעל פי המסורת גשם בסוכות הוא סימן קללה מיום שמיני עצרת אי אפשר לקיים את מצוות ישיבה בסוכה ולכן מתחילים מיום זה לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם". נוסח זה מופיע בתפילת מוסף, ומיקום הבקשה תלוי לפי הנוסחים השונים.
מנהג האדמורי"ם לבית מודז'יץ קוזמיר וזוולין לומר תפילת גשם בחזרת הש"ץ, וכ"כ הגבאי דופק ומכריז קודם התפילה בלחש משיב הרוח ומוריד הגשם, כך שהציבור מזכיר גשמים בתפילת הלחש.
ישנם הבדלים בין העדות השונות בנוסח הפיוטים אך התוכן של הבקשה זהה: בקשה מאלוקים שיוריד לנו גשמי ברכה בזמן המתאים.
מנגינת נוסח תפילת גשם דומה מאוד למנגינת נוסח תפילת נעילה, אמנם ישנם כמה מקומות שבהם יש את השינוי בנוסח,
המתעד הרב עזריאל יעקב לרנר הי"ו שהוא עצמו בעל תפילה וינק את נוסח תפילת גשם מהאדמו"ר רבי ישראל דן זי"ע ומזקני החסידים רבי משה לרנר ורבי איצה ליפא פישביין ורבי בנימין דוידזון ז"ל, מתעד את נוסח תפילת גשם, המתעד מתחיל עם ניגון התפילה בקדיש שלפני תפילת מוסף, בתחילת חזרת הש"ץ כשמגיע לפיוט אף ברי נהגו האדמורי"ם לזמר את הפיוט בניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע , ובסיום תפילת הגשם נהגו האדמורי"ם לבית מודז'יץ קוזמיר וזוולין לנגן את הניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע.
משעה שאומרים תפילת גשם ועד חג הפסח אומרים בתפילת העמידה בברכת גבורות משיב הרוח ומוריד הגשם.
בארץ ישראל מיום ז' מר חשון מתחילים לומר ותן טל ומטר לברכה וממשיכים לומר עד יום טוה הראשון של פסח.
המתעד הוסיף ניגון בצאת ישראל שחובר ע"י האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א בחג הפסח תשע"ג על קטע התפילה בהלל בצאת ישראל ממצרים.
בנוסף לנוסח תפילת גשם מגיש המתעד הרב אברהם טיילור הי"ו תיעוד נוסף על ניגון יחדשהו מנוסח ברכת החודש, ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע על הפיוט אנא בכח, והמתעד התאימו לקטע הפיוט יחדשהו מברכת החודש.
