ברכת גבורות היא הברכה השנייה בתפילת העמידה, הברכה עוסקת במתן שבח לקב"ה על גבורותיו כבורא העולם וכמנהיגו. היא פותחת בקדמותו של האל ובתוקפו, וממשיכה בהיותו מחיה ומקיים את כל היצורים כולם, זה שהתקומה והרפואה, החיים והמוות בידו. חכמים שילבו בברכת "גבורות" את הבקשה על גשמים בחורף וטל בימות הקיץ, שכן ירידת הגשמים ועליית הטל אף הן סימן לגבורתו של הקב"ה, שהתקין מחיה לכל ברואיו.

מוטיב בולט בברכה זו בפתיחתה ובסיומה הוא עניין תחיית המתים. דבר זה בא להראות ולהדגיש אחד מיסודות הדת, והוא שאין הקב"ה יוצר היצורים בלבד, אלא השגחתו מצויה על כל ברייה וברייה מיצירתה, דרך קיומה וחיוּתהּ וכלה בכיליונה. על פי פירושו של ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14), שעסק בפירוש וביאור התפילות,

קיימים שלושה עניינים שבהם הקב"ה מחיה המתים: הראשון – כשאדם ישן על מטתו והרי הוא חשוב כמת והקב"ה מחזיר לו נשמתו כשהוא ניעור משנתו. העניין השני הוא ירידת הגשמים, ובתלמוד נאמר (תענית ז, א): אמר רבי אבהו גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים, שכן תחיית המתים היא דוקא לצדיקים ולא לרשעים, ואילו גשמים יורדים ומועילים גם לצדיקים וגם לרשעים. והעניין השלישי הוא תחיית המתים לעתיד לבוא, שהיא עיקר הברכה, וזו הכוונה בחתימת הברכה: ברוך אתה ה' מחיה המתים. כנגד שלושה עניינים אלו נתקנו שלושת אזכורי תחיית המתים.

לברכה זו אין נעימה מוסיקלית מיוחדת בימות החול, לעומת זאת בימים הנוראים האדמורי"ם ממודז'יץ קוזמיר וזוולין היו מחברים בכל שנה חיבור חדש על קטע תפילה זה, באמרם שהמזונות שנגזרים בשנה זו הם חדשים ויש ניגון חדש, ואינם שייכים למה שנגזר בשנה שעברה,

האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע היה מגדיר את זה במשל כמלביש בגד חדש, כך בכל שנה קטע זה מקבל בגד חדש, ניגון וחיבור חדש.

המתעד הרב אברהם טיילור הי"ו שהוא עצמו בעל תפילה ובעל מנגן מתעד כאן ארבע יצירות שונות

הראשון זה ניגון שחובר על מילות תפילה זו ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בשנות הנהגתו הראשונות. השני ניגון שחובר ע"י הרב החסיד רבי בן ציון שנקר ז"ל בשנת תשמ"ד על קטע תפילה זה, השלישי שוב ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בימים הנוראים בשנת תשט"ו על קטע תפילה זה, והרביעי זהו ניגונו הראשון של האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א על קטע תפילה זה בימים הנוראים בשנת תשס"ז.

ובנוסף מתעד הנ"ל מארש קיצבי שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע בפולין בשנים שקודם השואה והובא בתווי וילנא על קטע התפילה אין קצבה לשנותיך קטע תפילה זה מסיים את הקטע המרגש ונתנה תוקף והציין בו המלכת הקב"ה ומייד לאחריו אומרים קדושה.