השיר שושנת יעקב שנהגו לזמר ביום הפורים לאחר קריאת המגילה, שם מחבר הפיוט אינו ידוע. הפיוט הובא בספרי ההלכה והמנהג של ראשוני אשכנז כמו מחזור ויטרי, שיבולי הלקט, תניא רבתי והגהות מיימוניות.
הפיוט נחשב לקדום, ובמחזור ויטרי נכתב שהוא "מיסודם של אנשי כנסת הגדולה".
הפיסקה האחרונה וגם חרבונה זכור לטוב אינה קשורה כלל לפיוט, והיא נוספה כחובת אמירה בימי הפורים על פי מסכת סופרים והתלמוד ירושלמי במסכת מגילה, פרק ג', הלכה ז' "רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב", ומובא במסכת סופרים (פרק יד הלכה ו):"…ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב". גם בתלמוד בבלי נרמזת חובת אמירה זו, באימרתו של רבא במסכת מגילה, דף ז עמוד ב) "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", והתוספות והרא"ש ציינו לדברי הירושלמי. וכך נפסק בטור ובשולחן ערוך.
האדמורי"ם ממודז'יץ רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע חיבר זמר מפורסם על שושנת יעקב, ובנו האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע אף הוא חיבר ניגון על שושנת יעקב, ובנו רבי ישראל דן זי"ע אף הוא חיבר ניגון על שושנת יעקב.
המתעד הרב אברהם טיילור הי"ו תיעד שלושה ניגונים על שושנת יעקב, הראשון חובר על שושנת יעקב ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע ומובא בתווי וילנא, והתאמת המילים הותאמה ע"י המתעד. הניגון השני אף הוא חובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע בשנת תרצ"ז. הניגון השלישי חובר ע"י הרב החסיד רבי קופמן איידלסון ז"ל בפולין.
בנוסף הובאו בתיעוד זה כמה משירי הפסח.
הראשון הא לחמא עניא בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א בימים הנוראים תשע"ז הניגון השני והיא שעמדה לאבותינו ולנו בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בימים הנוראים בשנת תשכ"ב וניגון נוסף על והיא שעמדה אף הוא חובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בימים הנוראים בשנת תשכ"א.
ניגון נוסף מתעד הנ"ל על הקטע בהגדה חסל סידור פסח בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר זי"ע על ממקומך מלכנו תופיע והתאים המתעד את המילים לחסל סידור פסח.
ומסיים את התיעוד בקטע זמירות לשביעי של פסח המעביר בניו בין גזרי ים סוף, קטע שמושר בכל סעודות חג שביעי של פסח ואף בעריכת השולחן של האדמורי"ם, ולאחר מכן היו רוקדים במשך כשעה את הזמר המעביר בניו, המתעד הנ"ל שר זמירות אלו בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע בשנת תשכ"ד
