בני ישראל ירדו כולם למצרים. והנה קם מלך חדש למצרים, אשר מעביד את בני ישראל בפרך וגוזר עליהם גזירות. פרעה מצווה להשליך ליאור כל בן זכר שנולד. המיילדות העבריות לא מקיימות את ציוויו של פרעה, וזוכים לבתי כהונה ובתי לויה.
יוכבד יולדת בן, ומניחה אותו בתיבה על שפת היאור, כדי שלא יהרגו אותו. בת פרעה מוצאת את התיבה, ומגדלת את הילד שמצאה. היא קוראת את שמו משה. כאשר גדל משה, הוא יוצא אל העם ורואה את בני ישראל עובדים בפרך. הוא רואה איש מצרי מכה איש יהודי, משה מסתכל אנה ואנה ורואה כי אין איש והורג את המצרי. כאשר הדבר נודע במצרים, משה בורח ומגיע למדין.
משה נושא לאשה את צפורה בת יתרו כהן מדין, והופך לרועה צאנו. כשהוא מחפש אחר גדי, משה רואה סנה בוער באש אך אינו נשרף. שם הוא שומע את הקב"ה מדבר אליו. הקב"ה נותן לו אותות, ושולח אותו בחזרה למצרים, להוציא משם את בני ישראל. אולם פרעה אינו מסכים לשלחם.
פרשת וארא
בורא עולם שולח את משה להבטיח לבני ישראל שהוא עומד לגאלם. כיוון שפרעה הכביד את העבודה עליהם, בני ישראל אינם מאמינים למשה. בורא עולם נותן למשה ואהרן אותות כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל באמיתות שליחותם, אך אומר כי פרעה יקשה את ליבו ולא ישלח את בני ישראל מארצו. הסיבה לכך היא כדי להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים.
בורא עולם נתן למצרים עשר מכות, כשכל מכה היא במשך שבוע ועוד שלש שבועות עד המכה הבאה כך במשך כשנה.
מכת דם. מובא במדרש שישראל התעשרו ממכת דם כשמכרו למצרים מים לשתות ומי שלא שלם לא התהפך לו הדם למים.
מכת צפרדע. עלתה ביאור צפרדע אחת וכשהיכו אותה השפריצה נחלים של צפרדעים, מכה קשה מאוד לא נתנו מנוחה וגם הרעש היה איום ונורא.
מכת כינים. מכה זו אהרן הכה את העפר ומצרים התמלאה בהמון סוגי כינים, ולמדנו מזה שמשה לא יכל להכות את העפר מאחר ומשה כיסה את המצרי בעפר , מדין הכרת הטוב לא יכל להכות את העפ, וכן את היאור אהרן הכה ולא משה גם מצד הכרת הטוב.
מכת ערוב. במכה זו הגיעו מכל העולם חיות ועופות דורסים, וטרפו את המצרים, ולאחר שפרעה הזעיק את משה שיסלק את המכה הסתלקו כל החיות ולא כמו בצפרדעים שנשארו ערימות סרחון, וזה בכדי שלא יהנו המצרים מהעורות שלהם.
מכת דבר. לפני בוא המכה, שוב נשלח משה אל פרעה ומזהיר אותו בפרוטרוט על המכה הבאה, ושוב פרעה לא משחרר את עם ישראל. בין המצרים עצמם היו כאלו שכבר נכחו בכוחו של ה'. מצרים אלו שמעו את האזהרה, הבינו שקיימת סכנה גדולה לבהמות שבשדה, והכניסו את בהמותיהם לבתיהם.ולמחרת, בדיוק כדברי ה', פורצת מגפת דבר כבד מאוד, שהמיתה עדרים עדרים. אף בהמה לא שורדת בשדות מצרים. במקביל, במקנה ישראל לא מתה אף בהמה אחת. יותר מזה, כל בהמה שהייתה לגביה מחלוקת אם היא שייכת ליהודי או למצרי, נשארת בחיים, כדי להראות שהיהודי צדק.
מכת שחין. הגיעה ללא התרעה, כאשר משה ואהרן לוקחים אפר לבן שנותר מן הבערה בכבשן. משה משליך את האפר כלפי מעלה, וזה, עולה אל על, מתפזר ויורד בכל מצרים, והופך לשחין בבהמות ובבני האדם.
ואין זה שחין קל, אלא מגפה קשה. פצעים מלאי מוגלה מכסים את המצרים מכף רגל ועד ראש. פצעים לחים ומגרדים.
מכת ברד. מגיעה לאחר שמשה מזהיר את פרעה, ואז נוחתות אבני ברד ענקיות מן השמים. אבני הברד יורדות בצפיפות כזו שהן חוסמות את הדרך כקירות אבנים בפני מי שמנסה לברוח. בני האדם מנסים להריץ את העדרים למחסה, אך אבני הברד העזות חזקות מהם. הברד זורע הרס וחורבן בשדות מצרים עצים נשברים ונשרפים, גבעולי השעורה שהחלה להבשיל נשברים ונכתשים, גם הפשתן נעקר ומתרסק. כל עשב השדה נתלש, נשבר ונשרף.
פרעה קורא למשה ומבקש ממנו שיתפלל עליו. משה יוצא ממצרים ונושא ידיו אל ה'. הברד מפסיק, ופרעה עדיין מסרב לשלח את בני ישראל מארצו.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי הי"ו שהוא בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א מתעד את פרשיות בראשית ונח בטעמי המקרא לפי הנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם ממודז'יץ קוזמיר וזוולין.
