פרשת תצוה

לאחר נתינת התרומה והציווי על המשכן וכליו ואופן עשייתם, מתחילה התורה לפרש את הדינים השייכים לכהנים המשרתים בו, ואת עניני עבודתם, תחילה מובא הציווי על הבאת שמן זית זך כתית למאור, טיפה הראשונה מכל זית, הוא השמן הראוי להדלקת המנורה ע"י אהרן ובניו הכהנים, ושאר הזית שטוחנו ברחיים כשר למנחות. לאחר מכן עוסקת הפרשה בדין בגדי כהונה שמונת בגדי כהן גדול, חושן, אפוד, ומעיל, כתונת תשבץ, מצנפת, אבנט, מכנסיים, וציץ, וכהן הדיוט לובש ארבעה בגדים, מכנסיים, כתונת תשבץ, אבנט, ומגבעת,

ובציווי על סדר שבעת ימי המילואים וקרבנותיהם, נצטווה משה רבינו להביא את הכהנים לפתח אהל מועד להלבישם את בגדי הכהונה ולמושחם בשמן המשחה, כמו כן נצטווה להקריב קרבנות בשבעת ימים אלו הנקראים שבעת ימי המילואים ובכך יחנוך את אהרן ובניו לכהונה,

ובסוף הציווי האמור נזכרו קרבנות התמיד שקרבו בשבעת ימי המילואים שהם אף חובה לדורות.

ובסמוך לקרבנות אלו מסתיימת הפרשה בציווי של עשיית מזבח הזהב, שנקרא גם מזבח הקטורת, והנחתו באהל מועד לפני הפרוכת, וזמני הקטרת הקטורת בבוקר ובבין הערביים, וגם משמש מזבח זה להזאת דמים של פר ושעיר ביום הכיפורים.

פרשת כי תשא

פרשת כי תשא מבוארים הציווים האחרונים עבור השלמת המשכן, הבאת מחצית השקל לצורך האדנים והווים, ועשיית הכיור, שמן המשחה והקטורת, מי החכמים שיעשו את המשכן וכל הנכלל בו ושעשיה זו אינה דוחה שבת.

הפרשה פותחת למנות את בני ישראל עקב המגיפה שנפלה בהם מחמת חטא העגל, מכיון שמנין זה הוא הפעם הראשונה שנמנו ישראל, נצטוו בו שלעולם לא ימנו בגולגלותם, אלא יתנו חפץ שימנה במקומם, וכאן נצטוו לצורך זה כל אחד להביא מחצית השקל, ואצל שאול המלך מנה את ישראל בבזק ובטלאים ולא דוקא בכסף.

לאחמ"כ נצטוו לעשות כיור נחושת וכנו נחושת ולהניחו בין אהל מועד ובין המזבח, ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אהל מועד, וכ"כ נצטוו לעשות שמן המשחה ועשיית הקטורת ונצטוו שמלאכת המשכן לא דוחה שבת.

לאחמ"כ מובא חטא העגל וסדר המחילה וי"ג מדות רחמים ופסילת הלוחות השניות, ובהמשך הפרשה נצטוו על איסור כריתת ברית עם יושב הארץ, איסור עבודה זרה והמצוה לאבדה, שמירת חג המצות, מצות בכור אדם ובהמה, שמירת שבת, חג השבועות, חג הסוכות, מצוות ראיה, איסור שחיטת פסח על החמץ, איסור הלנת הפסח, מצות ביכורים, ואיסור בשר בחלב.  

המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.