פרשת ויקרא
הקב"ה קורא למשה רבינו ומתחיל לצוות אותו על הקרבנות שאותם יקריבו בני ישראל במשכן. תחילה מפורטים הדינים של קרבן עולה – מן הבקר, מן הצאן או מן העוף. לאחר מכן מפורטים הדינים של קרבן מנחה, ואחריו – של קרבן השלמים, מן הבקר, מן הצאן או מן העזים.
הקב"ה מצווה על עם ישראל מה יעשה אדם אשר חטא בשגגה, ומה יש לעשות אם כל העם חוטא בשגגה, ומה עושים כאשר נשיא הוא שחוטא בשגגה. התורה מפרטת את ההלכות של קרבן חטאת לסוגיו השונים, ולאחר מכן גם את ההלכות של קרבן אשם.
ישנן רמות שונות בהתאם ליכולת: פר, כבש, עז. אך ישנם כאלו שאין ביכולתם לקנות פר או כבש: “ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או שני בני יונה".
ויש יותר גרוע מכך: “ואם לא תשיג ידו לשתי תורים או שני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה סולת לחטאת, לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא”.
כולנו מכירים לצערנו אנשים מרי נפש שאין להם כלום. גם כשהם חוטאים והם רוצים להביא משהו לבית המקדש, אין להם מה להביא. אין להם אפילו קצת כסף לקנות תורים או בני יונה. כלום! איך אפשר לקרוא לזה ‘קרבן’? מה הוא מקריב? קצת קמח וזהו! וראו איזה פלא, הקב”ה מחבב את המנחה ומקבל אותה ברצון. אמר הקדוש-ברוך-הוא, מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו”.
בסוף הפרשה מפורטות ההלכות של אדם אשר גזל ממון מחברו.
פרשת צו
החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקרבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, ובהמשך מונה התורה את סדר הקרבת המנחות שבאות כקרבן ושייריה נאכלים לכהנים. וכן סדר הקטר חלבים ואברים בלילה ותרומת הדשן.
וכן מובא סדר הקרבת קרבן חטאת סדר הקרבת קרבן אשם, חלק הכהנים בקרבנות, סדר הקרבת קרבן שלמים, איסור אכילת פיגול נותר וטמא, איסור אכילת דם וחלב, ציווי נתינת חזה התנופה ושוק הימין מקרבן השלמים לכהנים, חניכת אהרון ובניו ושבעת ימי המילואים באוהל מועד.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
