פרשת במדבר

חומש במדבר הנקרא כבר בלשון המשנה חומש הפקודים, ומזמן שמואל הנגיד נקרא גם בשם ספר במדבר

הפרשה הראשונה בספר במדבר היא פרשת במדבר, תחילת הפרשה עוסקת בעיקר במניינים ובמִפקדים של בני ישראל ושבטיו, סדר חנייתם במדבר לפי דגליהם, מנין זה של עם ישראל נתן לו חשיבות שאינו בטל לעולם והוא הגורם להשראת השכינה בישראל.

כ"כ מפורטים בפרשה שמותיהם של נשיאי השבטים. כ"כ  עוסקת הפרשה במפקד של כל הגברים יוצאי צבא בעם ישראל לפי שבטים, חלוקת שנים עשר השבטים לארבעה מחנות.

וכן עוסקת הפרשה במינוי הלויים לעבודת המשכן, ספירתם בנפרד מבן חודש, חלוקת תפקידיהם במשכן לפי משפחותיהם, וכן במנין הלויים העובדים במשכן מבן שלושים שנה ועד בן חמישים שנה,

ולאחר מנין הלויים מצוה הכתוב למנות את בכורי ישראל ולפדות אותם בלויים שנבחרו במקומם, ואת הבכורים הנותרים לפדות בחמשה שקלים לגולגולת, שינתן לכהנים.

והפרשה מחלקת את תפקידי הלוויים לפי משפחותיהם, בפרשה זו מוזכר עבודת בני קהת שנבחרו לשאת את כלי המשכן, וגם זה יכולים לשאת רק לאחר שאהרן ובניו הכינו את הכלי למשא ע"י פריסת מכסה עור תחש ועליו בגד כליל תכלת והנחת הבדים לנשיאה.

עבודת בני גרשון ומררי מוזכרים בפרשת נשא.

ציווי נוסף נאמר בסוף הפרשה אזהרה לבני קהת שלא יכנסו למשכן לפני שכיסו את הבגדים שלא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו

פרשת נשא

פרשת נשא היא הפרשה השניה מספר במדבר תחילת הפרשה מונה את תפקידם של בני גרשון ובני מררי במשא המשכן, בני גרשון נבחרו לפרק את המשכן ולהקימו ובחזקוני ובאבע"ז ביארו שהכוונה להסרת היריעות והכיסויים המסכים והקלעים ולשאת אותם בשעת המסעות, ובני מררי נבחרו לשאת את המשכן עצמו את הקרשים בריחים והעמודים והאדנים.

הפרשה מונה את מנין בני לוי הראויים לעבודה,

הפרשה מונה ציווי לשלח טמאים מן המחנה וחילוק דרגות הטומאה מאיזה מחנה משתלח טומאת צרעת החמור ביותר משתלח מחוף לשלש מחנות, וטומאת זב משתשלח מחוץ ב' מחנות גם ממחנה לויה, וטומאת מת הקל מהם משתלח ממחנה שכינה.

כן מונה הכתוב את דיני מעילה בשוגג בהקדש, שצריך לשלם קרן וחומש ומביא קרבן אשם מעילות.

כן מונה הפרשת את פרשת סוטה שבעלה מקנא לה שנסתרה עם פלוני וכל סדר השקיית מי המרים המאררים.

ןנסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר לומר שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין שזה הגורם לכל הקלקולים,

ובכן הפרשה מונה את פרשת נזיר אשר איש ואשה יכולים לנדור נזירות מינימום 30 יום, ובימים האלו אסורים ליטמא למת ולשתות יין ולגלח את שער ראשם, ולאחר מכן הובא סדר הטהרה של הנזיר גילוח שערו והבאת קרבנותיו.

וכן מונה הפרשה את הציווי לכהנים לברך את בני ישראל בשלושת הברכות הנוהגים לברך בכל יום בתפילת שחרית.

ובסיום הפרשה מובא את סדר הבאת קרבנות הנשירים ביום הקמת המשכן, קערת כסף ומזרקי כסף כף אחת זהב, פר איל שעיר עיזים לחטאת ובנוסף קרבן שלמים שני בקר וחמשה אילים וחמשה כבשים.

המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.