פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בספר במדבר ובתחילתה פותחת במצה השייכת למשכן והיא הדלקת הנרות במנורה, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.
בהמשך הפרשה מובא חינוך הלויים לעבודה במשכן וסדר טהרתם, הזהת מי חטאת עליהם וגילוח שערם וכיבוס בגדיהם, ולאחמ"כ הקרבת הקרבנות פר בן בקר לעולה ופר לחטאת, ולאחר התנופה הניפו את הלויים תנופה לה' ובזה יכלו להתחיל לעבוד במשכן.
כן נאמר בפרשה פרשת פסח שני שהיו אנשים טמאי מת שלא יכלו לעשות פסח ראשון י"א שאלו היו נושאי ארונו של יוסף וי"א אלו שעסקי בקבורת נדב ואביהוא, הם נצטוו לעשות פסח שני ביום י"ד באייר, ונמרו כמה חילוקים בין פסח ראשון לשני, גבי לא יראה חמץ וגם שאין ציבור נדחים לפסח שני.
כן נצטוה משה לעשות חצוצרות כסף למטרת מקרא העדה או למסע המחנה וידעו להבדיל לפי כמות התקיעות או התרועות.
וכן מוזכר תלונות בני ישראל המתאוננים רע באוזני ה'. בעקבות זאת פורצת אש הפוגעת ומכלה בקצה המחנה, עם ישראל צועקים אל משה שיתפלל אל ה'. משה מתפלל והאש שוקעת.
המקום נקרא 'תבערה' על עונש הבערה בעקבות החטא.
בני ישראל ממשיכים להתלונן על היעדר בשר, למרות אספקת המן הסדירה, משה מתלונן בפני ה' על התנהגותם של בני ישראל ועל הקושי בהנהגת העם, ה' מצווה את משה למנות שבעים זקנים שיישאו איתו בעול ומבטיח לספק לעם בשר, ה' מספק שלווים למאכל לבני ישראל כפי שהבטיח, והורג בהם בעודם אוכלים.
משה ממנה שבעים זקנים באוהל מועד, ושני זקנים שנשארו במחנה, אלדד ומידד, מתנבאים שם. יהושוע בן נון מציע להעניש אותם אך משה מגיב בענוותנותו.
ובסיום הפרשה מופיע על מרים ואהרן מדברים לשון הרע על משה ואשתו הכושית. ה' קורא למשה, אהרון ומרים לאוהל מועד ונוזף באהרון ומרים, לאחר מכן מרים לוקה בצרעת, משה מתפלל עליה והעם מחכה עד שתבריא.
פרשת שלח
פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בספר במדבר בתחילת הפרשה מובא חטא המרגלים שנשלחו לרגל את ארץ כנען, ובחזרתם הוציאו דיבה רעה על הארץ, עם ישראל משתכנע מדברי המרגלים שלא יוכלו לכבוש את הארץ כנען, ומתכוון לשוב למצרים. על כך הם נענשים בהארכת שהותם במדבר לארבעים שנה, פרק זמן בו ימותו בני הדור החוטא,
אמנם יהושע וכלב לא הלכו בעצת המרגלים, כלב עצמו היסה את העם שלא יתלוננו על משה, עם ישראל נענש על הבכיה בחנם לבכיה לדורות בתשעה באב.
קבוצה קטנה מבני ישראל מנסה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפת במלחמה מול העמלקי.
בהמשך הפרשה נאמרו ציווים נוספים על הבאת הנסכים עם הבאת הקרבנות, הפרשת חלה מן העיסה ונתינתו לכהן כתרומה, הבאת פר העלם דבר כקורבן חטאת על חטא כללי של העם,
ובהמשך הפרשה נאמר פרשת המקושש שבני ישראל מניחים במשמר אדם שנמצא מקושש עצים בשבת, עד שיינתן הדין לחטא מסוג זה. הם מצווים על ידי ה' להמיתו בסקילה וכך נעשה.
ובסיום הפרשה נאמרה פרשת ציצית עם פתיל תכלת אשר נאמרת בכל יום.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
