פרשת מטות
פרשת מטות היא הפרשת התשיעית מספר במדבר והיא פותחת בפרשת נדרים, פרשה העוסקת בדיני נדרים והפרתם, אדם לעצמו, בעל לאשתו, ואב לביתו, וכן פירוט ההלכה שהבעל יכול להפר רק ביום ששמע את הנדר ולא לאחר מכן.
בהמשך הפרשה נאמר הציווי על נקמה מדין, בני ישראל יוצאים למלחמה מול מדין בנקמה על מה שהחטיאו אותם בחטא בעל פעור. לאחר תיאור המלחמה מפורט באריכות חלוקת השלל והקדשת חלק ממנו לה'. כאן בא גם הציווי על טבילת כלים והגעלתם, על מנת להכשיר אותם.
בהמשך הפרשה נאמר פרשת בני גד ובני ראובן כאשר בני שבט גד ובני שבט ראובן מבקשים ממשה לקבל נַחלה בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל שממערב לירדן. למרות הסתייגות ראשונית מקבל משה את בקשתם לאחר שהם מתחייבים להשתתף במלחמת כיבוש ארץ ישראל מידי עמי כנען ומצרף אליהם את חצי שבט מנשה.
מפרשה זו נלמד בתלמוד כל דיני תנאים הן קודם ללאו, ותנאי כפול, והן ולאו באותו הדבר ולא בשני דברים שונים.
פרשת מסעי
פרשת מסעי היא הפרשה העשירית והאחרונה מספר במדבר, הפרשה עוסקת בסיפור מסע בני ישראל במדבר סיני, לפיכך היא מכילה סיכום של המסע והכנות אחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל.
בפרשה מופיעה רשימה של ארבעים ושתים התחנות בהן חנו בני ישראל במהלך המסע, החל מיציאת מצרים ועד נהר הירדן מול יריחו.
בהמשך הפרשה מצטוים על ההכנה לכניסה לארץ, הציווי על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל
תיאור חלוקת הארץ בגורל לשבטים ולמשפחות, גבולות הארץ. אזהרה שאי כיבוש מוחלט של הארץ תביא לצרות עתידיות. מינוי נשיאים לשבטים שהם יהיו אחראים על חלוקת הארץ.
נתינת ארבעים ושמונה ערים ללוויים, הכוללות גם שש ערי מקלט ודיני רוצח בשגגה ואפשרות בריחתו לעיר מקלט.
בהמשך לסיפור בנות צלפחד המתואר בפרשת פנחס, בו הוחלט שבנות יורשות את נחלת אביהן כאשר אין לו בן. טוענים בני שבט מנשה, שבטו של צלפחד, בפני משה וראשי העם שלאחר שבנות צלופחד יינשאו לבני שבט אחר הקרקע של שבט מנשה תעבור אל השבט האחר. העתירה מתקבלת והקב"ה מצווה לבנות צלפחד להינשא לגבר הטוב בעיניהן אך מבני שבטן בלבד.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
