הגמ' במסכת שבת אומרת ואמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאין צריך אלא לכזית, ומבאר שם רש"י שבמוצאי שבת גם יש כבוד שבת שמלווהו ביציאתו, כאדם המלווה את המלך בצאתו מהעיר, ובספר אור זרוע מובא בשם רבי יוסף טוב עלם, ראיתי בתשובת הגאונים על ענין סעודת מלוה מלכה שהיא כמלווה את המלך שיוצא מן העיר, ונהגו להזכיר במוצאי שבת פסוקים שבהם מוזכר אליהו הנביא, ידוע על הסגוליות שיש לסעודה זו אשר גדולי ומאורי החסידות הפליגו בשבחה, וידוע על המקובלים אשר הדליקו נרות לפי סדר ומספר מסוים ושרו חוץ מהזמירות הקבועים גם שירי בר יוחאי ואמרתם כה לחי ואמר רבי עקיבא, והקפידו לאכול חמין בסעודה זו כפי שמובא חמין במוצאי שבת מלוגמא, פיק רפואה.
המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו אשר הוא משמש בעל מנגן ובעל תפילה תיעד מזמירות ופיוטי מוצאי שבת כמנהג רבותינו ממודז'יץ קוזמיר וזוולין זי"ע
הניגון הראשון על הזמר במוצאי יום מנוחה שחיברו רבי יעקב מנוי וחתום שמו מהבית השני בזמר, המתעד שר ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' זי"ע והותאם למילים ע"י המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו.
הניגון השני אף הוא על הזמר במוצאי יום מנוחה והפעם מתעד הרב טיילור בניגון של האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע שחובר בימים הנוראים בשנת תשכ"ז על קטע התפילה במוספים של ימים הנוראים היה עם פיפיות והותאם למילים ע"י המתעד הר"ר אברהם יעקב טיילור הי"ו.
הניגון השלישי על הפיוט אלוקים יסעדנו אשר מיוחס לרבינו אברהם אבן עזרא וחתום שמו בראשי תיבות אברהם מתועד בניגון שחובר ע"י האדמור רבי שאול ידידי' זי"ע
הניגון הרביעי א-לי חיש גואלי שחיברו רבנו נחמן ב"ר משה החזן וחתום שמו בר"ת המבית השני בזמר מתועד בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' זי"ע
הניגון החמישי על הזמר אדיר איום ונורא אשר לא מוזכר מי חיברו, זמר זה גם מופיע במחזור ויטרי בשינויים קלים מתועד בניגון שחובר ע"י האדמו"ררבי ישראל זי"ע ממודז'יץ.
הניגון השישי על הזמר אמר ה' ליעקב המיוסד לפי א"ב מתועד בניגון
