הפיוט אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא הוא פיוט המופיע בסידורים בטרם תפילת שחרית. המחבר אינו ידוע. חלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון. הפיוט עוסק בשבח לאלקים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם. בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה. האדמורי"ם ממושז'יץ קאזמיר וזוולין נהגו לשיר זמר זה בימים טובים לפני תחילת תפילת שחרית, ובליל יום הכיפורים לאחר תפילת כל נדרי לפני אמירת שיר היחוד. וכתבו רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון שכל מי שמכוון בתחילת אמירת אדון עולם ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפילתו, ואויביו נופלים לפניו, וי"א אף יצה"ר משלים איתו. המתעד הרב אברהם יעקב טיילור הי"ו שהוא עצמו בעל מנגן ובעל תפילה מתעד פיוט זה ע"י ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודז'יץ זי"ע לכבוד הימים הנוראים תש"ה על קטע התפילה במוסף ויתיו כל לעבדך.
הניגון השני מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו מתפילת ליל שבת בברכה מעין שבע הנאמרת לאחר תפילת עמידה והיא כבר נזכרת בתלמוד הבבלי רק כבדרך אגב במסכת שבת, דף כד עמוד ב. בירושלמי מופיעה הברכה כמנהג הנהוג בבבל במקום שאין בו יין לקידוש. על פי הנאמר בבבלי שם, אין סיבה מהותית לברכה זו, שהרי חזרת הש"ץ אינה נוהגת בתפילת ערבית, וברכה זו היא תקנה שטעמה הוא "משום סכנה". המפרשים הסבירו טעם זה כמיועד להאריך את התפילה כדי למנוע סכנה מהמתפללים שנשארים אחרונים בבית הכנסת, בזמן שמקום בית הכנסת היה מחוץ לשטח המיושב, הרב טיילור מתעד קטע זה בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי ישראל דן ממודדז'יץ זי"ע לכבוד הימים הנוראים בשנת תש"ס על קטע התפילה מכלכל חיים בחסד.
הניגון השלישי מתפילת שבת בשחרית בברכת יוצר אור על קטע התפילה הכל יודוך והכל ישבחוך שבו מעלים ומשבחים כל הבריות שאין קדוש כה' וכולם יאמרו דברי רוממות לעולמי עד ה' יוצר הכל. נהגו האדמורי"ם ממודזיץ קאזמיר וזוולין לזמר ניגון על קטע פיוט זה המתעד שר קטע זה על ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודזיץ זי"ע שחובר לכבוד הימים הנוראים הרשונים להנהגתו בשנת תש"ט על קטע התפילה היה עם פיפיות.
הניגון הרביעי גם הוא מתפילת שחרית על קטע א-ל אדון על כל המעשים שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומשערים שמדובר באחד הפיוטים הקדומים מתקופת התלמוד שנכנסו לתפילה, כמו פיוטים רבים אחרים, הוא בנוי לפי סדר הא"ב, וללא חריזה דבר התומך בהשערה על תקופת חיבורו, נושאיו המרכזיים של הפיוט הם דברי שבח לאל על שברא את האור, את הגעתו של השחר ועל בואו של יום חדש. הוא מאזכר את בריאתם של המאורות הקדמוניים על ידי הקדוש ברוך הוא. המתעד הרב טיילור שר ניגון זה על ניגון שחובר ע"י הבעל מנגן המודז'יצאי רבי בן ציון שנקר ז"ל
הניגון החמישי אף הוא על קטע תפילה זה א-ל אדון על כל המעשים, והמתעד הרב טיילור שר אותו על ניגון מודזיצאי עתיק שהיה רגיל הבעל תפילה המודז'יצאי רבי איצה ליפא פישביין ז"ל לשיר ניגון זה קבוע על המבדיל בין קודש לחול במוצאי שבת.
הניגון השישי מתפילה החזרה של שחרית בשבת ישמח משה במתנת חלקו בשבח מתנה השבת לעם ישראל מתעד הרב טיילור בניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודז'יץ זי"ע על זמר אשר ברא.
