חג שביעי של פסח שבו נבקע הים נהגו עם ישראל בליל שביעי של פסח לזמר שירות ותשבחות ובחצות ליל לומר שירת הים פסוק בפסוק, בתל אביב היתה נהירה המונית לחוף הים לומר את שירת הים. האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א הנהיג שיאמרו את שירת הים תוך כדי עריכת השולחן פסוק בפסוק, ולאחמ"כ פוצחים בשירה וריקודים בניגון המעביר בניו בין גזרי ים סוף.
האדמורי"ם ממודז'יץ קאזמיר וזוולין נהגו לזמר את הפיוט יום ליבשה נהפכו מצולים שחיבר רבי יהודה הלוי, הנושא העיקרי בפיוט, שבו הוא פותח ובו הוא מסיים, הוא השבח והתהילה לה' על ישועת עם ישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף וכן אזכור שירת הים, ובחציו השני של הפיוט עובר הפייטן לבקשה על הגאולה, ומבקש מה' שיחזור ויקבץ את עם ישראל, בין היתר בזכות דבקותם במצוות ברית המילה ובמצוות ציצית. השיר מאזכר פסוקים ופרשיות משלל ספרי התנ"ך, לפי שהפיוט עוסק בגאולת עם ישראל נהגו לזמר את זה לפני ברכת גאל ישראל, המתעד הרב עזריאל לרנר הי"ו שהוא בעל מנגן ודייקן במסורת התפילה והניגונים מתעד את נוסח התפילה ומתעד פיוט זה בניגון שחיברו האדמו"ר רבי שאול ידידי' ממודז'יץ זי"ע לכבוד שמחת ברית המילה לבנו הצעיר צבי הירש ז"ל על ברכות הרחמן, וניגון זה מתאים לפיוט יום ליבשה.
בתפילת החזרה נהגו להוסיף יוצרות חלק גדול מהיוצרות שנהגו לומר זה מורכב על פסוקי שירת הים עד הסילוק ואומרים קדושה, בקטע ממקומך מלכינו תופיע מתעד הרב לרנר את הניגון שחברו האדמו"ר ברי ישראל דן ממודז'יץ זי"ע לכבוד חנוכה תשנ"ט על מזמור שיר חנוכת הבית וניגון זה מתאים למילות התפילה ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך,
בהמשך חזרת הש"ץ יש שילוב בין נוסח הימים הנוראים לבין נוסח הימים טובים, כך שקטע התפילה יעלה ויבוא מתחיל בנוסח ימים נוראים ובהמשכו עובר לנוסח ימים טובים, כך גם בתפילת מוסף בקטע מפני חטאינו הוא משולב מנוסח יום טוב ונוסח ימים נוראים.
ובסיום חזרת התפילה שרים ניגון על קדיש תתקבל ובתיעוד זה מושר ניגון שחובר על קדיש תתקבל ע"י האדמו"ר רבי שמואל אליהו זי"ע במשך שנות הנהגתו.
