פרשת דברים
בספר דברים הנקרא בפי חז"ל "משנה תורה" מבאר משה רבינו את התורה לדור הנכנס לארץ ישראל, חלק מהמצוות והדינים נשנו בשביל תוספת הביאור הבאה מהם, וחלק מהמצוות והדינים כמו מצוות יבום, ומוציא שם רע, גירושין באשה, עדים זוממים ועוד, נכתבו עתה לראשונה, ונחלקו הראשונים מתי הם נאמרו הרמב"ן ועוד ראשונים לומדים שנאמרו בסיני או באהל מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים ככל המצוות, והרדב"ז לומד שפרשיות אלו נאמרו בערבות מואב, והפרשיות שנשנו נאמרו משום הדברים שנתחדשו בהם.
קודם שהתחיל משה רבינו לבאר את התורה גלל לפני בני ישראל את תהלוכותיהם במדבר, והזכיר ביניהם את החטאים אשר עשו בשנות שהותם במדבר, ואת רוב חסדי ה' אשר התנהג עם עמו בחמלה חרף עוונותיהם, תוכחה זו נועדה להוכיח את בני ישראל ולהתרות בהם שלא ישובו לקלקולם, וכן להודיע להם את מדת רחמיו של בורא העולם בה יתנהג עמם לעולם.
לאחר פתיחת הפרשה בתוכחה הקצרה תוך ציון המקום והמועד בהם נאמרו דבריו, החל משה בדברי תוכחתו וסיפור קורותיהם במדבר כי תכף לאחר קבלת התורה, משמינה להם שופטים ושרים להנהיגם, כבר היו מוכנים להכנס לארץ אלמלא החטא.
פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן היא המשך לפרשת דברים ועוסקת בדברי משה רבינו בערבות מואב, הפרשה פותחת אודות תפילתו של משה רבינו אל ה' להכנס לארץ ישראל, אעברה נא ואראה את הארץ הטובה, שלא נענתה, והזכיר זאת משה בדבריו כדי להוכיח שאף שהיתה הארץ חביבה עליו מאוד לא זכה להיכנס אליה בעבור חטאם.
בהמשך דבריו מעורר משה רבינו אודות שמירת התורה והאמונה בה', ומזהירם שלא לעשות פסל וכל תמונה לעובדם, משה רבינו מנבא להם שברבות הימים בשבתם בארץ ישראל עתידים בניהם להיכשל בעבודה זרה, או אז יגלה אותם מארצם ויפיצם בין העמים, עד אשר ישובו אליו באחרית הימים,
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
