בכל שמונת ימי החנוכה מוציאים ספר תורה בתפילת שחרית, וקוראים בפרשת "נשא" שבחומש במדבר, את פסוקי ברכת כהנים ואת סדר הקרבת הקרבנות שהקריבו שנים עשר נשיאי ישראל בחנוכת המזבח שבבניית המשכן.
הטעם לקריאה זו בימי החנוכה, מפני שלאחר שקלקלו והשחיתו היוונים בבית המקדש ופרצו בו פרצות, גברו חסדי ה' יתברך עלינו ובאו הכהנים החשמונאים והרגו את היוונים והושיעו את ישראל מידם, ובאו לבית המקדש ומצאו את המזבח משוקץ ומתועב, וסתרו אותו ובנאוהו מחדש וחנכוהו, והעלו עליו קרבנות עולה, תודה ונדבה להודות להשם יתברך על תשועתם, ולא מצאו אש קדושה ויצעקו אל ה', ותצא אש על המזבח, ותהי האש כל הימים על המזבח עד החורבן. לכך קוראים בפרשה זו העוסקת בחנוכת המזבח. ועוד טעם אמרו במדרש, מאחר וציוה הקב"ה את ישראל במדבר לבנות משכן, וביום כ"ה בכסלו נשלמה בנייתו, ואמר לו הקב"ה למשה שלא יתחילו להקריב בו קרבנות אלא מראש חודש ניסן. והיו ישראל תמהים, למה לא יתחילו מיד? אך הקב"ה ביקש לערב את שמחת חנוכת המשכן בחודש ניסן שבו נולד יצחק אבינו שנעקד על גבי המזבח. ואולם, אמר הקב"ה עלי לשלם ליום כ"ה בכסלו ולא לקפחו, ושילם לו שכרו שבו יהיה נס חנוכה בעתיד. נמצא שיש קשר בין כ"ה בכסלו לחנוכת המזבח. ומה שמתחילים את הקריאה ביום הראשון של חנוכה מפסוקי ברכת כהנים, משום שהנס של חנוכה נעשה על ידי הכהנים בני חשמונאי.
סדר הקריאה
ביום הראשון הכהן קורא מתחילת ברכת כהנים עד "יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח". והלוי קורא עד "מלאה קטורת", והשלישי קורא עד "זה קרבן נחשון בן עמינדב".
בשאר הימים קורא הכהן מתחילת אותו יום עד "מלאה קטורת". והלוי ממשיך עד סוף הקריאה של אותו יום. והשלישי חוזר לקרוא מה שקראו הכהן והלוי יחד.
סדר הקריאה לראש חודש טבת
ראש חודש טבת שחל בימי החול של חנוכה, מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים שלשה עולים בפרשת ראש חודש, ובספר השני קורא העולה הרביעי את הקריאה של חנוכה, ואומר חצי קדיש. והטעם שמקדימים את קריאת ראש חודש לקריאה של חנוכה, מפני שקריאת חודש תדירה יותר מקריאה של חנוכה, וכבר למדנו לעיל שכלל בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם".
הגם שבכל ראש חודש, הכהן קורא שלושה פסוקים ראשונים בראש חודש, והלוי חוזר על הפסוק השלישי וקורא עוד שני פסוקים, מכל מקום בראש חודש טבת, כיון שרק שלושה קוראים בקריאת ראש חודש, על כן יקרא הכהן עד "בשמן כתית רביעית ההין", והלוי יקרא עד "ונסכה", והשלישי ימשיך משם והלאה עד סוף קריאת ראש חודש. ולאחריהם עולה הרביעי וקורא קריאה של חנוכה.
היום השישי תמיד יצא ראש חודש, והיום השביעי פעמים יוצא בראש חודש ופעמים שאינו בראש חודש וזה תלוי אם חודש כסלו מלא ל' יום או כ"ט ימים.
סדר הקריאה ביום השמיני
ביום השמיני הכהן קורא מ"ביום השמיני" עד "מלאה קטורת", והלוי ממשיך שלשה פסוקים עד "זה קרבן גמליאל בן פדהצור". והשלישי מ"ביום התשיעי" עד "כן עשה את המנורה" שבפרשת בהעלותך.
קריאת התורה של שביעי של פסח קוראים את פרשת בשלח וקריעת ים סוף ושירת הים שלאחריו במנגינה המיוחדת של שירת הים. ולמפטיר קורים בפרשת פנחס כמו שקוראים בחוה"מ מוהקרבתם.
בקריאת התורה של חג שבועות קוראים בפרשת יתרו את פסוקי מעמד הר סיני ומתחילים בחודש השלישי לצאת בנ"י וגו' ואת עשרת הדברות עד אחר ציווי בניית מזבח אבנים ובניית הכבש למזבח. למפטיר קוראים בפרשת פנחס ביום הביכורים.
המתעד הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א המשמש בעל קורא ותיק בבית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב שליט"א ממודז'יץ מתעד את קריאת התורה כפי שנוסח שקוראים אצל האדמורי"ם מודז'יץ וקוזמיר וזוולין.
