מובא בראשונים בספר אור זרוע בשם רבי יוסף טוב עלם, ראיתי בתשובת הגאונים על ענין סעודת מלוה מלכה שהיא כמלווה את המלך שיוצא מן העיר, ונהגו להזכיר במוצאי שבת פסוקים שבהם מוזכר אליהו הנביא, ידוע על הסגוליות שיש לסעודה זו אשר גדולי ומאורי החסידות הפליגו בשבחה, וידוע על המקובלים אשר הדליקו נרות לפי סדר ומספר מסוים ושרו חוץ מהזמירות הקבועים גם שירי בר יוחאי ואמרתם כה לחי ואמר רבי עקיבא, והקפידו לאכול חמין בסעודה זו כפי שמובא חמין במוצאי שבת מלוגמא.
המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו אשר הוא משמש בעל מנגן ובעל תפילה תיעד מזמירות ופיוטי מוצאי שבת כמנהג רבותינו ממודז'יץ קוזמיר וזוולין זי"ע
הניגון הראשון על הזמר איש חסיד היה (זמר זה – המובא כבר במחזור ויטרי – מיוסד ע"פ א"ב וחתם המחבר שמו "ישי בר מרדכי חזק" בחצי הזמר והלאה) המתעד שר ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' זי"ע והותאם למילים ע"י המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו.
הניגון השני אף הוא על זמר איש חסיד היה והמתעד שר ניגון שחובר ע"י האדמו"ר רבי שאול ידידי' זי"ע והותאם למילים ע"י המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו.
הניגון השלישי אף הוא מזמירות מוצאי שבת 'אמר ה' ליעקב', פיוט קדום מאוד ולא ידוע מי חיברו, ומיוסד ע"פ א"ב, המתעד שר בניגון שחובר האדמו"ר רבי שמואל אליהו זצ"ל לימים הנוראים על קטע התפילה היום הרת עולם, והותאם למילים ע"י המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו.
הניגון הרביעי אף הוא על הפיוט מזמירות מוצאי שבת 'אמר ה' ליעקב', המתעד שר בניגון שחובר האדמו"ר רבי שאול ידידי' זצ"ל והותאם למילים ע"י המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו.
הניגון החמישי על פרק כג בתהילים מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר אשר יש נוהגים לאומרו בכל סעודה שנוטלים ידים, ומושר גם בזמירות סעודה שלישית מתעד ושר הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו אשר ידוע כמדייק בניגוני מודז'יץ קאזמיר וזוולין, ומתעד את ניגונו של האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א ממודזיץ שחיבר לכבוד ימים הנוראים בשנת תשע"ז על קטע התפילה מכלכל חיים בחסד, והותאם למילים ע"י המתעד הרב שרגא יצחק לרנר הי"ו.
הניגון השישי הוא תיעוד נוסף על פרק קכו בתהילים שיר המעלות בשוב ה' אשר מזמרים אותו בסוף כל סעודה ביום שאין אומרים בו תחנון, מתעד הרב שרגא יצחק לרנר אשר ידיו רב לו בהנחלת ניגוני מודז'יץ בניגונו של האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב זצ"ל אשר חובר לימים הנוראים על קדיש תתקבל לאחר סיום התפילה.
