ארבע פרשיות הן פרשיות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות  לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים על שם הפרשות:

נעים זמירות ישראל דוד המך מסיים את ספר התהילים בפרק ק"נ אשר מתחיל בהללוי-ה הללו א-ל בקודשו, הללו ספרו ושבחו לבורא עולם שהוא בורא העולם,

ביום כיפור אנו אומרים וידוי בכל חמשת תפילות היום, במעבר בין אשמנו לעל חטא אומרים  סלח לנו מחל לנו כפר לנו, ואח"כ ולאחריו הדימויים של

בתפילת מוסף של ראש השנה וביום הכיפורים בכל התפילות מופיע קטע התפילה חמול על מעשיך ותשמח במעשה ידיך, ופי' רחם על ברואיך, ותשמח במעשה ידיך

בפרק כ"ג בספר תהילים אשר חברו נעים זמירות ישראל דוד המלך מוזכר הפסוק אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חייוגו', דוד המלך מבקש מבורא עולם

הגמרא במסכת שבת דף קי"ט אומרת, רבי חנינא מיעטף וקאי (היה מתעטף ועומד) אפניא דמעלי שבתא (בערב שבת), אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי

הפיוט אנעים זמירות עוסק בתיאורים של הבורא על ידי דימויים וכינויים שונים שהופיעו בתנ"ך ובספרות חז"ל, ומדגיש כי דימויים אלו אף שיש בהם תיאור כביכול

פרק ק"נ המסיים את ספר התהילים אשר חיבר דוד מלך ישראל, מתחיל בהללוי-ה הללו א-ל בקודשו, הללו ספרו ושבחו לבורא עולם שהוא בורא העולם, את

כתב של"ה, שבכל סעודה יאמר "על נהרות בבל" ובשבת, וכן בימים שאין אומרים בהם תחנון, יאמר "שיר המעלות בשוב ה'" וגו'. זה המקור לאמירת על

האר"י הקדוש חיבר את הזמר אסדר לסעודתא לפני קידוש היום בשבת בבוקר, וכתב הגאון היעב"ץ על זמירות האר"י וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז –

כתב הגאון היעב"ץ על הזמר אסדר לסעודתא שחיברו האר"י הקדוש "וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז"– שמא דמריה עליה, ובזמר זה מבטא, אסדר ואערוך לסעודת

על הזמר אסדר לסעודתא שחיברו האר"י הקדוש וחתם את שמו בראשי החרוזים,וכתב הגאון היעב"ץ על זמירות האר"י וישורר בנעימות פיוט האר"י ז"ל הלז – שמא

בגמ' במסכת שבת בפרק כל כתבי מובא, ואמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאין צריך אלא לכזית, ומבאר שם

מובא בראשונים בספר אור זרוע בשם רבי יוסף טוב עלם, ראיתי בתשובת הגאונים על ענין סעודת מלוה מלכה שהיא כמלווה את המלך שיוצא מן העיר,

השבת היא עונג הנשמות כדברי האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין זצ"ל בזמר שחיבר י-ה אכסוף, וכך אנו בשבת מהלכים בעולם אחר שכולו עונג רוחני וכל

תפילת ההלל שאנו אומרים בימים טובים ובימי חול המועד, בחול המועד פסח אנו אומרים חצי הלל, ובחול המועד סוכות שמשתנים הקרבנות מידי יום אנו אומרים

הימים הטובים שהם מועדי ישראל מקרא קודש, שניתנו כדי לעסוק בתורה, ונצטוינו לשמוח הגברים בבשר ויין. ולשמח את הנשים בבגדי צבעונים ואת הילדים במגדנות, וכפי

ביום טוב הראשון של חג הפסח, לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם את הקריאה לחג. התקנה לקרוא בתורה במועדים תיקן משה רבנו